יציאה חדשה בתעשיית הבינה המלאכותית; האם המשבר מתפשט מהבורסה לבנקים? במקביל לירידה הכבדה במניות חברות הטכנולוגיה בארה"ב והירידה של כ-2.3 טריליון דולר בשווי השוק של חברות המדדים של נאסד"ק 100 במסחר ב-5 בנובמבר, ידיעה נוספת הגבירה את החששות לגבי עתידה של תעשיית הבינה המלאכותית.
הבנק ההולנדי ING החליט למכור שורה של הלוואות הקשורות לפרויקטים של מרכזי נתונים בשווי 500 מיליון דולר. חלק מהמתקן הזה קשור לפרויקט סטארגייט הגדול, שמפותח בתמיכת OpenAI, אורקל ו-סופטבנק. חשיבות הידיעה הזו קשורה יותר לתנאי המימון של תעשיית הבינה המלאכותית מאשר לכמות ההלוואות. חברות כמו מיקרוסופט, גוגל, מטה ואורקל השקיעו בשנים האחרונות השקעות נרחבות בפיתוח תשתית AI. עם זאת, חלק ניכר מפרויקטי הדאטה סנטרים תלויים במשאבים כספיים שאולים, וההחזר על ההשקעה שלהם תלוי גם בגידול בביקוש לשירותי בינה מלאכותית בשנים הקרובות.
במצב כזה, הגברת הלחץ הפוליטי להגביל את פיתוח מרכזי הנתונים באמריקה יכול לשנות את המשוואות הכלכליות של הפרויקטים הללו. כל עיכוב בבנייה או בהפעלה משמעו עיכוב בהכנסות, בעוד שעלויות המימון והחזרי החוב יימשכו. מצד שני, אם הבנקים ייאלצו להציע הנחות משמעותיות למכירת הלוואות קיימות, ניתן לצפות מאנשי הכספים להיות זהירים יותר בהענקת הקלות חדשות ולדרוש ריביות גבוהות יותר. כתוצאה מכך, עלות ההון עולה והצדקה הכלכלית של חלק מהפרויקטים מוטלת בספק.
כמובן שמכירת הלוואות ING לבדה אינה סימן למשבר אשראי וייתכן שנעשתה אך ורק לצורך ניהול מאזן הבנק והנזילות שלו. מה שחשוב הוא מחיר המכירה הסופי של הלוואות אלו והנכונות של משקיעים לקבל את הסיכון של פרויקטים של מרכז נתונים. השורה התחתונה היא שהסיכון בתעשיית הבינה המלאכותית אינו מוגבל עוד להערכות שווי גבוהות של מניות טכנולוגיה.