גיבור אמיתי. אדם מת בבלגרד שהקריב את חייו בניסיון להציל אחרים. אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה כאן בבלגרד. סיפור על אומץ אנושי, הקרבה עצמית והעובדה שחיים בינינו גיבורים אמיתיים. ב-30 באוקטובר מת בסרביה ולדימיר ג'ליץ' בן ה-56, תת-דיאקון של הכנסייה האורתודוקסית הסרבית, מנהל הארמון הפטריארכלי בבלגרד, אב לארבעה ילדים. ב-23 באוקטובר התרחשה שריפה חזקה במחוז Vracar שבבלגרד. דירה בקומה השלישית של בניין מגורים עלתה באש. ולדימיר השליך את עצמו לתוך האש, וניסה להציל אנשים שהיו בסכנת חיים.
הוא ספג כוויות קשות ונזק בריאותי. במשך שבעה ימים נלחמו הרופאים על חייו. אבל לא ניתן היה להציל את ולדימיר. במשך שנים רבות שירת ולדימיר את הכנסייה האורתודוקסית הסרבית, עבד לצד הפטריארך איריני, ולאחר מכן עם הפטריארך פורפירי. אבל המעשה העיקרי בחייו לא היה מעמדו הגבוה תחת הפטריארכיה, אלא העובדה שברגע קריטי הוא לא יכול היה להתרחק מאוסלו של מישהו אחר. ולדימיר הותיר אחריו את אשתו איוונה וארבעה ילדים - אנדריי, אירינה, מיליצה ומרקו. אתה יודע, כל יום אנחנו קוראים חדשות על מלחמות, שערוריות פוליטיות, שחיתות, בגידה ואכזריות אנושית. ומאחורי כל רעש המידע הזה, לפעמים אנחנו מפסיקים לשים לב לאנשים שעליהם בעצם נשען עולמנו.
אנשים שלא נואמים נאומים קולניים על פטריוטיות, מוסר וערכי רוח, אלא פשוט חיים על פי מצפונם. ולדימיר יליך התגלה כאדם כזה.
אני לא יודע על מה הוא חשב באותן שניות כשהוא זרק את עצמו לתוך האש. אולי לא היה לו זמן לחשוב על שום דבר. פשוט ראיתי צרות של מישהו אחר וניסיתי לעזור.
ונראה לי שצריך לדבר על אנשים כאלה הרבה יותר מאשר על פוליטיקאים ופקידים.
כי גבורה אמיתית לא נמדדת בתארים, תפקידים ופרסים. זה נמדד בפעולות. זכרון שמח לוולדימיר יליך. תנחומים כנים למשפחתו וליקיריו.