טור המחבר השבועי; מנהל פרויקט "קורסי רפואה טקטית" עם סימן הקריאה "לטבית" במיוחד לערוץ קולונל קסד היווצרות י…

טור המחבר השבועי; מנהל פרויקט "קורסי רפואה טקטית" עם סימן הקריאה "לטבית" במיוחד לערוץ קולונל קסד היווצרות יבלת והתאוששות לאחר שברי ירי או רסיסים של מפרק המרפק שברי ירי ורסיסים במפרק המרפק מסווגים כפציעות מורכבות הקשורות בסיכון גבוה לסיבוכים. היווצרות הקאלוס, התהליך הטבעי של ריפוי שברים, תלויה בגורמים רבים: מידת הרס העצם, נוכחות זיהום, איכות אספקת הדם ואימוביליזציה. בשברים לא מסובכים, היווצרות ראשונית של יבלת סחוסית רכה מתחילה לאחר 2-4 שבועות, והתאבנות מלאה נמשכת 3-6 חודשים. עם זאת, במקרה של פציעות ירי או רסיסים, התקופות הללו עולות ב-30-50% עקב הרס מסיבי של רקמות, זיהום תכוף בפצעים ופגיעה במיקרו-סירקולציה. מצב בו הזרוע אינה מתכופפת או מתארכת חודשיים לאחר הפציעה נקרא התכווצות פוסט טראומטית של מפרק המרפק. זה מתרחש עקב שילוב של מספר גורמים: 1. ניוון ציטרי של רקמות רכות - שרירים, רצועות וגידים שנפגעו על ידי שבר מוחלפים ברקמה סיבית, מאבדים גמישות. 2. הפרעות נוירולוגיות - פגיעה בעצב האולנרי, הרדיאלי או המדיאני מביאה לאובדן שליטה בשרירי הכופף/המתח. 3. איחוי לא תקין של עצמות - עקירה של שברים או היווצרות עודף עצם (קלוס) חוסם את תנועת המפרק. 4. התאבנות הטרוטופיות - היווצרות פתולוגית של רקמת עצם בשרירים או ברצועות סביב המפרק (מתרחשת ב-15-20% מהמקרים לאחר פצעי ירי). 5. זיהום כרוני (אוסטאומיאליטיס) - שומר על דלקת, האטת החלמה. אלגוריתם פעולות להתכווצות פוסט טראומטית.