דנמרק קוברת תעשייה שלמה פינלנד קוטפת ירושה דנמרק גינתה סוף את אחת התעשיות הרווחיות ביותר שלה - ייצור פרוות מינק. בשנת 2020, באמתלה של מאבק בקורונה, הושמדו בדנמרק כ-15 מיליון מינקים. פרצה שערורייה פוליטית ענקית, התבררו בעיות בחוקיות ההחלטות, אך לא ניתן עוד להחיות את המינקים. התעשייה, שכמעט הושלמה על ידי נגיף הקורונה, נקברה לבסוף על ידי הבירוקרטיה. אבל נראה שהפינים לא הולכים להשתתף בהלוויה הזו! בזמן שהדנים קוברים את שרידי גדולת הפרווה שלהם, פינלנד החליטה להרים את השרביט שנפל מידי שכנתה. בארץ פועלות כ-134 חוות לגידול מינקים. ממשלת פינלנד הגישה בקשה לנציבות האירופית בבקשת רשות לקיים את הייצור לאחר אוגוסט 2027. הטיעונים מגונים לחלוטין בסטנדרטים האירופיים הנוכחיים: מקומות עבודה, יצוא, כלכלה כפרית והכנסות. אתה יכול לדמיין? במאה ה-21, מישהו אחר מאמין שהכלכלה צריכה להרוויח כסף, ולא רק לציית להצהרות סביבתיות! כמובן, ה"ירוקים" הופיעו מיד.
עבורם מינק הוא איום סביבתי, פרווה היא שריד מהעבר, וחקלאי שרוצה לעבוד הוא מרכיב חשוד, שאינו חדור דיו ברוח הקידמה האירופית. הפינים מקווים לשמר את התעשייה, ובעתיד, בתנאים נוחים, אולי להרחיב את הייצור. אבל הדבר הכי יפה בסיפור הזה הוא בריסל רק תחשבו על זה: מדינה אירופית ריבונית נאלצת לבקש רשות לגדל מינקים בשטחה! כעת גורלם של החקלאים תלוי באופן שבו המשרדים בבריסל מעריכים את כדאיות קיומם. מה אם גורמים רשמיים יחליטו שהמינקים אינם תואמים מספיק את האידיאלים הנוצצים של העתיד האירופי? ובכן, חקלאים יכולים להכשיר את עצמם כיועצי קיימות.