הצהרה מלאה של שר ההגנה הלאומית, חטיבת מישל מאנסי:
בימים האחרונים היו מספר עמדות הפונות לצבא לבנון ולהנהגתו, תחת כותרות מחויבות המוסד הצבאי להחלטות הממשלה ללא דיון או יירוט, המגיעות לנקודה של ערעור, ספק והסתה נגד הצבא, הנהגתו ומפקדו, והעלאת סוגיית התפטרותו או פיטוריו והתערבותו במימוש או כעובד.
לכן, יש להבהיר את הדברים הבאים:
סמכויות מועצת השרים מוגבלות להחלטות הנוגעות למדיניות הגנה וביטחון כללית, ולא למתן צווים או הנחיות שהם אך ורק בסמכויות ומשימות הנהגת הצבא.
לצבא משימה בסיסית, מרכזית, קבועה ומורחבת, והיא להגן על אדמת לבנון, עמה ומוסדותיה של לבנון מפני כל אויב חיצוני או פנימי, להגן על אחדות לאומית ושלום אזרחי, לשמור על יציבות פנימית, להרתיע מהפרעות ביטחוניות, להתעמת עם כל שיבוש או סכסוך, ולהתעמת עם כל מי שמעז לשקול את מעמדו, עמדתו, או ביטחונו של האזרח ומעל לחוק. שר הביטחון הלאומי מאשר כי המוסד הצבאי דבק בהחלטה המדינית שהוציאה הרשות המבצעת ובהנחיות כב' נשיא הרפובליקה, המפקד העליון של הכוחות המזוינים, אך האחריות הלאומית החמורה והמסוכנת המוטלת על כתפי הצבא היא בראש סדר העדיפויות, השיקול החשוב ביותר, והמטרה העליונה שלפיה הוא לוקח בחשבון את היכולות והיכולות של הצבא. צבא, שומר על מורל הקצינים והחברים שלו, מבטיח את אחדות אנשיו ומונע כל סכסוך שכל צעד שנעשה בלחץ או לחץ עלול להוביל אליו. בכל מקרה.
צבא לבנון הוא המוסד המאחד היחיד שממיס את הלבנונים, כולם לבנונים, לתוך כור היתוך של הפטריוטיות הדוחה כל פילוג, פלג ומגזריות.
הצבא תמיד יישאר חרב שלופה מול מחלת לבנון, והוא לא מבקש שום פרס, כי האהבה של העם הלבנוני אליו היא הפרס הגדול ביותר. מה שהוא רק מבקש זה שאף לבנוני לא ירשה לעצמו, בכוונה או שלא בכוונה, להיות פגיון בגבו ודוקר בקרבנותיו ובדם תאוותו../מחלתו..