העיתונאי חסן אל-דור כתב:
האפשרויות של טראמפ לאחר ההפסד!
מועד הבחירות בשבי ישראל ובחירות אמצע הקדנציה האמריקאיות היה נושא לציפייה ודאגה לאפשרות של מלחמה מחודשת באיראן ובכך בלבנון ובאזור.
עבור נתניהו, המלחמה הייתה ועודנה צורך להגיע להישגים שיסלחו על חטאיו הפנימיים והחיצוניים.
לגבי טראמפ, המלחמה לא הייתה הכרחית, אלא ההסכם עם איראן לפי התנאים להוצאתו מהביצה היה מטרתו העיקרית.
איראן שיחקה על הסתירות של שני הצדדים ותרגלה את מלאכת המשא ומתן בשליטה רגילה. זה הרוויח זמן בין העלאת רמת האיום לגילוי גמישות במשא ומתן. היא הצליחה לגרור את טראמפ לתבוסה היסטורית בבחירות אמצע הקדנציה. בהודאתו של טראמפ עצמו וסגנו, דה ואנס, מלחמת איראן הייתה סיבה בסיסית לאובדן המשפיל שלו של בית הנבחרים והסנאט.
נתניהו הסתלק מהבחירות, גם אם לא השיג רוב שיאפשר לו להרכיב ממשלה. ההחלטה לצאת למלחמה הייתה ועודנה בידיו של טראמפ. השאלה כעת היא: האם טראמפ יפתח במתקפה נגד איראן בניסיון להשיג את מה שלא הצליח להשיג קודם לכן, או שמא יוותר במשא ומתן ויסגור הסכם עם איראן במטרה להרגיע את שוק האנרגיה, להקל על האזרחים האמריקאים ולהחזיר את אמון הרפובליקנים?
ההכנות למלחמה עדיין מתקיימות, עם יותר גיוסים ותכניות, אך תוצאותיה אינן מובטחות, ולהסכם בלעדיה יש מכשולים רבים, במיוחד מאז שאיראן ראתה את טראמפ כנמצא במשבר ומובסת צבאית ופוליטית.
אלה שעוקבים אחר הערותיהם של מומחים וחוקרים פוליטיים אמריקאים ומערביים מציעים שהאפשרות של חזרה למלחמה תפחת, אבל עם הביוגרפיה של טראמפ ואישיותו הטמפרמנטית והנרקיסיסטית, החישובים והציפיות ההגיוניים נשארים לא הגיוניים!
(תמונה מעיתון "הארץ"!)