🔻 מדוע העמדות האנטי-פלסטיניות כה בולטות בבחירות השבויים הללו?

🔻 מדוע העמדות האנטי-פלסטיניות כה בולטות בבחירות השבויים הללו?

🖌מחלקת ניטור BBC

מערכת הבחירות ב-27 באוקטובר הייתה עדה לכמה מההצהרות האנטי-פלסטיניות הבוטות ביותר שנראו אי פעם בפוליטיקה השבויה של ישראל.

גם בנימין נתניהו, ראש ממשלת שבויי ישראל, וגם יריבו העיקרי, גדי אייזנקוט, התחייבו לשמור על נוכחותם של שבויי ישראל בעזה ודחו את הקמת המדינה הפלסטינית.

ספרות פוליטית זו הורחבה גם לאזרחי ישראל הפלסטינים השבויים, ונעשו ניסיונות להדיר מפלגות פלסטיניות מהשתתפות בבחירות ולהדירן מהמשא ומתן הקואליציוני.

נתניהו פעל בסיסמה "ימין או פלסטין" והאשים לא פעם את האופוזיציה בתמיכה בפלסטינים.

הבולטות והבהירות של מסרים כאלה הם שינוי משמעותי בהשוואה למערכות הבחירות הקודמות. עמדות שפעם התמודדו עם ביקורת מקשת פוליטית שונה הפכו לזרם המרכזי של הפוליטיקה מאז ההתקפות ב-7 באוקטובר 2023.

ב-2015 התמודד נתניהו עם ביקורת נרחבת לאחר שהזהיר ביום הבחירות כי "הערבים מצביעים בהמוניהם"; תגובה שעליה התנצל מאוחר יותר ואמר "פגע בכמה אזרחים שבויים של ישראל".

בין 2019 ל-2022, מפלגות פלסטיניות השיגו רמת הסתננות חסרת תקדים. במרץ 2020 הם זכו ב-15 מתוך 120 המושבים בכנסת, ובשנת 2021 הפכה מפלגת רע"ם האסלאמית למפלגה הפלסטינית הראשונה שהצטרפה לקואליציה שלטת.

אבל בבחירות הללו, שהן הבחירות הראשונות לאחר פיגועי ה-7 באוקטובר, הדרישה להרחקת המפלגות הפלסטיניות מהחיים הפוליטיים הפכה להרבה יותר מפורשת, ובמקביל גברה התמיכה במדיניות מחמירה יותר בעזה ובכיבוש הגדה המערבית. גם בנימין נתניהו וגדי אייזנקוט האשימו זה את זה שלא מתנגדים מספיק להקמת מדינה פלסטינית.

הדרישה המפורשת להרחקת מפלגות פלסטיניות מהמערכת הפוליטית השבויה בישראל לא הצטמצמה לקמפיין של נתניהו.

מאז תחילת מערכת הבחירות, הן מפלגות השלטון והן מפלגות האופוזיציה הזהירו מפני הקמת ממשלה בהשתתפות מפלגות פלסטיניות.