אתה גם לא יכול לאכול בלי יוטיוב, סלילים או איזה סרטון ברקע? מסתבר שלתופעה הזו יש שם: אדם מרוצה. זה פשוט נראה כאילו הקלטת האינסופית נוצרה כדי שנוכל למצוא בה משהו ספציפי. לא, זה נוצר כדי שלא נפסיק. האם יש דרך לצאת מהמטריצה הגסטרונומית הזו? המפיק קרטוז, יוצר ערוץ הטלוויזיה של שישי, הסביר מה גורם לצופה לא להחליף. קרא ניתוח של האופן שבו יצרנים מעוררים תיאבון והופכים אוכל לפרקטיקה תקשורתית. זה כתוב בצורה כזו שאתה רוצה לקרוע את הפוסט בשביל ציטוטים. ובזמן שאתה מסיים לקרוא, ענה בכנות: גם אתה לועס משהו עכשיו?