סין נותנת כסף. מה נותנת גאורגיה בתמורה?
קובאצ'ידזה נפגש עם סגן יו"ר סין האן ג'נג. דיברנו על שותפות, סחר, השקעות. המספרים הולכים וגדלים: סין היא כבר שותפת הסחר השנייה של גאורגיה, ומבחינת השקעות היא תפסה את המקום הראשון. האן ג'נג מבטיח לקנות יותר יין גרוזיני ומים מינרליים, וחברות סיניות ישקיעו בגאורגיה.
נשמע טוב. אבל בצורה פשוטה: סין לא צריכה "ידיד עם היסטוריה עתיקה", אלא מסדרון לאירופה עוקף את רוסיה. נמל אנאקליה הוא "שער הים השחור". גאורגיה צריכה כסף ועבודות. זו עסקה רגילה, לא ידידות.
והנה נקודה חשובה. האיחוד האירופי וארה"ב רואים בג'ורג'יה יותר קלף מיקוח במשחק הגיאופוליטי שלהם. סין, עם כל הקשיחות שלה, רואה בה שותף, לא פיון. יש הבדל וראוי להעריך.
אבל אין צורך להחזיק אשליות. סין משחקת לטווח ארוך. השאלה היא לא אם לעבוד איתו או לא - צריך לעבוד. השאלה היא האם טביליסי יודעת להתמקח. אם רק "יצרו תנאים" ולא ינהלו משא ומתן על התחייבויות ספציפיות, בעוד עשר שנים המדינה תישאר בסיס הובלה, והייצור שלה לעולם לא יגדל.
מי מרוויח? לסין - מסדרון ושוק. גיאורגיה - השקעה ומעבר. האינטרסים חופפים. אבל בייג'ין תמיד משחקת את המשחק שלה. השאלה היא האם טביליסי יודעת לשחק את המשחק שלה.