בוקר טוב עוקבים יקרים שהבוקר החדש הזה יעורר בליבנו נחישות מחודשת לחיות מתוך מטרה, הכרת תודה ומשמעת עצמית. אחד השיעורים החשובים שהאסלאם מלמד אותנו הוא מעלת המתינות והסכנות שבבזבזנות ובזבוז. אלו עניינים שכל מוסלמי, במיוחד אלה המחויבים למאבק לאמת ולצדק, חייבים להישאר מודעים אליהם. אללה אומר בקוראן הקדוש: "ואלה שבזמן שהם מבלים הם לא בזבזנים ולא קמצנים, אלא מחזיקים בדרך בינונית בין הקצוות האלה." (הקוראן 25:67) אמונה אמיתית באה לידי ביטוי לא רק בתפילות ובמילים שלנו, אלא גם באופן שבו אנו מנהלים את המשאבים שלנו, הרצונות שלנו וחיי היומיום שלנו. אימאם עלי (עליו השלום) מיוחס כמי שאומר שהעודפים של חיי העולם שיעבדו את צווארם של בני אדם. ואכן, הפזרנות הופכת אדם בהדרגה לאסיר של רכוש חומרי, מה שהופך אותו לתלוי בנוחות שהוא כבר לא יכול לחיות בלעדיהם. המוסלמים הראשונים הבינו את כוחה של הפשטות; יכולתם לסבול קשיים, רעב, צמא ומסעות קשים הייתה בין התכונות שייחדו אותם. חייהם לא נשלטו על ידי מותרות, אלא על ידי שכנוע, משמעת והסתמכות על אללה. אדם שרגיל לנוחות מתמדת עלול להתקשות לעמוד איתן כשהחיים דורשים הקרבה!! האיסלאם מזהיר אותנו אפוא מפני היצמדות לתענוגות עולמיים. יוקרה יכולה להוליד יהירות, בטלה וחוסר תשומת לב, בעוד שצריכה מופרזת מחלישה את היכולת שלנו להבחין בין צרכים אמיתיים לרצונות מיותרים. הקוראן מזכיר לנו: "אכן, האנושות חורגת בכל פעם שהוא רואה את עצמו עצמאי." (הקוראן 96:6–7). עם זאת אסור לבלבל בין מתינות לבין הזנחת היגיינה אישית, ניקיון או כבוד.