מונותאיזם טהור: הכרה באללה כמקור הכוח האולטימטיבי סייד חוסיין מוחמד אל-קאיני מספר שהמורה המוערך שלו, האייתוללה הגדול שייח' מורתדה אל-אנסרי (שאללה יקדש את נשמתו), הציע פעם המחשה עמוקה של מציאות המונותאיזם הטהור (טאוויד). הוא אומר: "אם מישהו היה מניח סכין על הבטן שלך בסמטה חשוכה בלילה, מתוך כוונה לדקור אותך, ובכל זאת היית בטוח שהסכין לא תוכל לחתוך אותך אלא אם כן אללה ירצה בכך, אז היית באמת מונותאיסט." כמה אנשים בעולם יכולים לשמור על וודאות כזו ברגע של סכנה קרובה? דוגמה זו מזמינה אותנו להרהר בעומק אמונתנו: קל להצהיר על אמונה באללה כאשר החיים שלווים והנסיבות נוחות. המבחן האמיתי, לעומת זאת, טמון בשאלה האם ליבנו נשאר קשור אליו בתקיפות כאשר פחד, אי ודאות וסכנה מקיפים אותנו. אללה מכריז בקוראן הקדוש: "ואם אללה יגע בך במצוקה, אין מסיר ממנה מלבדו; ואם הוא מתכוון לטובתך, אז אין דוחה את שפעו." (הקוראן 10:107) פסוק זה מזכיר לנו ששום דבר אינו פועל ללא תלות ברצון אללה. אף על פי שהעולם הזה פועל באמצעות סיבות חומריות וחוקי טבע, לסיבות אלו אין כוח עצמאי. סכין עשויה לחתוך, תרופה עשויה לרפא, ואש עלולה לבער, אך אף אחד מאלה אינו פועל מעבר לצו ורשות הבורא. עוד אומר אללה: "ולא זרקתם כשזרקתם, אלא אללה הוא שזרק." (הקוראן 8:17) פסוק זה ממחיש מימד יסודי של טאוויד: בני אדם פועלים, והגורמים מייצרים את השפעותיהם, אך כל הכוח והקיום תלויים בסופו של דבר באללה. מונותאיזם טהור אינו אומר נטישת זהירות או התעלמות מסיבות עולמיות. פירוש הדבר הוא להכיר בכך שהסיבות הללו אינן בלתי תלויות בבורא שלהן.