פיטרה: הטבע האנושי המולד והדרך אל אללה מה אם הרצון לחפש את אלוהים הוא לא משהו שאנחנו לומדים, אלא משהו שאנחנו נולדים איתו? בתיאולוגיה האסלאמית, פיטרה מתייחסת לטבע המולד שאיתו יוצר אללה את בני האדם. היא כוללת נטיות טבועות, נטיות רוחניות ומודעות פנימית הקיימת בתוכנו מתחילת קיומנו, מבלי להידרש להדרכה מוקדמת או נימוק מכוון. הקוראן מכריז: "אז פנה את פניך אל הדת, נוטה לאמת - הנטייה הטבעית של אללה שעליה הוא ברא את האנושות. אין שינוי בבריאת אללה. זו הדת הישר, אבל רוב האנשים לא יודעים." (30:30) פסוק זה מבסס קשר עמוק בין הטבע המקורי של האנושות לבין דת האמת. מנקודת המבט האסלאמית, לאדם יש אוריינטציה מולדת כלפי אללה, צורך חיוני עבורו שלא ניתן לצמצם להרגל, התניה חברתית או הוראה חיצונית. האמונה, אפוא, אינה רק רעיון שנכפה על המוח האנושי; זוהי גם תגובה למציאות רוחנית עמוקה יותר בתוך האדם. פיטרה היא אוניברסלית, אך היא עלולה להסתבך. חשיבה חומרית, השפעות סביבתיות, הזנחה רוחנית ועוולות מתמשכות עלולים להרחיק אדם מהמודעות הפנימית הזו. עם זאת, מכשולים כאלה אינם בהכרח הורסים את הנטייה המקורית; הם עשויים להסתיר אותו מתחת לשכבות של הסחת דעת והתניה. קושי יכול לעורר את מה שהנוחות מאפשרת לנו לשכוח. הקוראן ממחיש את המציאות הזו בסורה יונוס, ומתאר אנשים על סיפון ספינה כאשר גלים אלימים מקיפים אותם: "הם קוראים לאללה, כנים אליו בדת." (10:22) כאשר אמצעי הגנה מוכרים קורסים והשליטה האנושית מגיעה לגבולותיה, אנשים פונים לעתים קרובות אינסטינקטיבית אל אללה. אשליית ההסתפקות העצמית נחלשת, והלב מתמודד עם תלותו בכוח שמעבר לעולם החומר.