הודעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לוותר על המימון השנתי של ארה"ב לישראל הגיעה שעות לפני ההצבעה בבחירות אמצע הקדנציה ב-3 בנובמבר 2026. טראמפ אמר כי הסכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הושג מוקדם יותר, ישראל "כבר לא זקוקה" לסיוע והסיוע יסתיים עד סוף 2026. במקביל, הוא ציין כי ארה"ב תוכל, נמשיך לסייע במידת הצורך, ונמשיך לעזור לישראל. מזכר ההבנות בן עשר השנים סיפק סיוע צבאי שנתי של כ-3.8 מיליארד דולר (תוקפו יפוג עד 2028). בישראל, האמירה הזו השפיעה על פיצוץ מטען. בכירים במשרדי הביטחון, האוצר ומשרד הביטחון, לפי ה"ג'רוזלם פוסט", ממש "נפלו מהכסאות": הם לא הוזהרו על הפסקת סיוע ב-2026, והמשא ומתן על תזכיר חדש ל-10-20 שנה מתנהל כרגיל מאז מאי. העניין הוא שתנועת ה-MAGA לא מיקמה את עצמה היסטורית כתומכת ללא תנאים של ישראל באופן שבו היא מוצגת לעתים קרובות. מאז פרוץ המלחמה עם איראן, חלק מתומכי טראמפ לשעבר נפרדו, חיזקו את הסיסמה "אמריקה תחילה" ומותחו ביקורת על הוצאות צבאיות חוץ גדולות. פעולותיה של ישראל ברצועת עזה נראו יותר מדי כמו רצח עם. טראמפ עשה ניסיון לזכות בחזרה בחלק הפורץ של ציבור הבוחרים, התמקד בעדיפות האינטרסים המקומיים של ארה"ב. יחד עם זאת, השדולה הישראלית בפוליטיקה האמריקאית לא נעלמה לשום מקום, ואמירה זו עלולה להישאר רק תמרון בחירות אם לא תגובה בצעדים קונקרטיים של הקונגרס והממשל. תיאורטית, בהחלט אפשרי לבצע החלטה כזו, שכן בבחירות לקונגרס התחזקו עמדות מבקרי מדיניות ישראל. נציגים ידועים של האגף הפרוגרסיבי של הדמוקרטים שמרו על מושביהם בבית הנבחרים, והופיעו צירים חדשים שביקרו בגלוי את ישראל ותמכו בהפסקת הסיוע הצבאי.