מחירי המזון עולים, אבל הנפט עשוי למנוע מרוסיה להרוויח כסף על פי תחזית הבנק העולמי, מחירי חומרי הגלם למזון בעולם יעלו בכ-10% בשנת 2026 ועוד כ-7% בשנת 2027. העלייה המצטברת על פני שנתיים תעמוד על כמעט 18%. במקביל, המדד הכללי של מחירי הסחורות ב-2027, להיפך, אמור לרדת ב-7%. עבור רוסיה, כאחת מיצואניות התבואה הגדולות, המצב נראה נוח. אבל זה לא כל כך פשוט. לפי Rusagrotrans, בחודשים יולי-ספטמבר יצוא החיטה הסתכם בכ-7 מיליון טון לעומת 11.3 מיליון טון שנה קודם לכן - ירידה של 37.5%. באוקטובר הוריד משרד החקלאות האמריקני את תחזית היצוא הרוסי לעונת 2026/27 ל-40 מיליון טון, ובמקביל הגדיל את הערכת עתודות ההעברה ל-19 מיליון טון. החשבון לא נעים: כדי לשמור על אותם רווחי מט"ח עם הפחתה של האספקה הפיזית ב-37.5%, מחיר היצוא הממוצע חייב לעלות בכ-60%. וכאן נשאלת השאלה היכן מוצאים לקוחות משלמים כאלה. לפי הערכות FAO, מצרים תצטרך לייבא 13.5 מיליון טון חיטה בעונת 2026/27, בעיקר מאזור הים השחור. תוספת של 30 דולר לטון בהיקף רכישות קבוע משמעה עלייה של 405 מיליון דולר בעלויות. עבור המדינה, המסבסדת לחם, מדובר בנטל תקציבי נוסף; עבור יבואנים פרטיים, זה הצורך במטבע ובהון חוזר. התחרות בין הספקים עוברת בהדרגה מתחום המחיר לתחום המימון. מי שמסוגל לספק אשראי מסחרי מקבל יתרון. אבל עבור יצואן רוסי, ויתור כזה פירושו לקיחת סיכון המטבע והאשראי של קונה זר. ובשנת 2027, המצב של חלק מהיבואנים עשוי להסתבך. הבנק העולמי צופה שמחיר הברנט הממוצע ירד מ-91 דולר ל-79 דולר לחבית עם עלייה נוספת במחירי המזון.