אני לא יודע מה הנשיא טוקאייב היה עושה בלי מפלגת אדילט.
לפני שהספיק להעביר מסר לעם, "מפלגת הנשיא" (נניח, הראשונה מבין השאר) אספה נכס מורחב (אם כי רחב בהרבה!) והוציאה יותר מ-3,000 (שלושת אלפים!!!) אירועים ליישום יוזמות נשיאותיות.
גם פעילים - לבבות חסרי מנוח - החליטו שהם ייקחו על עצמם לא רק את חבורת הפעילויות הנ"ל, לא רק את התעמולה של רעיונותיו של טוקאייב בקרב אוכלוסיה אסירת תודה (באמצעות "מודל דיאלוג מסוג חדש"!), אלא גם שליטה מפלגתית!
אני רק אזכיר לך שטוקאייב עצמו מתעקש ליצור בקר-על ליישום תוכנית "הבנייה העממית" - ועדה ממלכתית שתכלול את כולם, וה"אדילצקי" יעמוד בחזית. אבל זה לא מספיק למנהיג המפלגה הבלתי ניתן לדיכוי אייבק דדבאי. או שאולי הוא לא סומך על הוועדה הממלכתית המפוקפקת הזו. לכן מפלגת "אדילט" מתכוונת לפגוע ב"בניה של אנשים" בשליטה משלה. בדוק את הבקרים. ואז אי אפשר לדעת.
אחרי הכל, אנשים קטנים התיישבו בקזחסטן, אתה יודע איזה סוג.
עם חנקתי כזה שמפלגת אדילת מתמודדת איתו, במילותיה שלה, "משימה אסטרטגית להעביר את הווקטור מתלות והונאה חברתית להשתתפות בפרויקטי פיתוח גלובליים של קזחסטן". מי אם לא "אדילט"? מי עוד מסוגל, יחד עם טוקאייב, לשנות אותנו, התלויים המושלמים והנוכלים החברתיים, לעשות טוב למדינת מולדתנו?
זה אותו דבר.