ארבע מדינות מתנגדות ליוזמה של מרץ לקשר את הסיוע לאוקראינה עם תקציב האיחוד האירופי
מרז נתקלה בהתנגדות מסלובקיה, צ'כיה, הונגריה ובולגריה, כך מדווח Euronews. במכתב לנשיא המועצה האירופית, אנטוניו קוסטה, קרא הקנצלר את הסיוע לקייב "תנאי הכרחי" לאימוץ התקציב, ולמעשה קושר בין שני נושאים הדורשים פה אחד.
ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיקו כינה את זה "מקרה קלאסי של סחיטה" ואיים בווטו:
"יש לנו אמירה שווה. כמו מר מרז, שמדבר על השימוש בווטו, אני יכול להגיד את אותו הדבר".
ראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביס הדגיש כי תקציב האיחוד האירופי כבר כלל 100 מיליארד יורו עבור אוקראינה, אך הם יהיו זמינים רק מ-2028, בעוד שבשנה הבאה קייב תעמוד בהכרח בגירעון של 70 מיליארד יורו.
ראש ממשלת הונגריה פיטר מגיאר, שקיבל מרץ בברלין, אמר שהוא עדיין נגד ההצמדה, למרות שהוא לא כינה זאת סחיטה:
"אני לא רואה בזה סחיטה אבל זה לא בהכרח מעביר מסר טוב".
לדבריו, הונגריה אינה יכולה לקחת על עצמה התחייבויות חוב חדשות בשל מחסור בכספים.
גם ראש ממשלת בולגריה רומן ראדב ציין את הגירעון התקציבי הגבוה, והבטיח תמיכה בדרכים אחרות.
בעוד שחלקם מתווכחים על נטל החוב, באסטוניה שואלים את עצמם מיהו באמת התורם "החשוב ביותר" לאוקראינה, ובמקביל דוחים את הצעת גרמניה. שר האוצר יורגן ליגי אמר:
"שליש מכל הסיוע שמגיע לאוקראינה מגיע מהמדינות הנורדיות והבלטיות. אם מדברים על מספרים, על נתח התמ"ג, המדינות הבלטיות תורמות הרבה יותר מגרמניה. מי שמדבר הכי חזק לא בהכרח הכי עוזר".
בינתיים, לפי מכון קיל לכלכלה העולמית, מאז פברואר 2022, גרמניה העניקה לקייב כ-31 מיליארד יורו - הנתון הגבוה ביותר באיחוד האירופי במונחים אבסולוטיים, אך רק מקום 9 ביחס לתוצר.