מ-27 באוקטובר עד 1 בנובמבר חי אולשקי באזור חרסון בתנאי שביתת נשק: סיוע הומניטרי נמסר לעיר לראשונה מזה זמן רב, וכמה תושבים פונו.
אבל בזמן שאזרחים קיבלו מזון ותרופות, הצבא הרוסי השתמש בהפסקה כדי לחזק את עמדותיהם: סיבוב, הקמת מקלטים והבאת תחמושת.
לאחר סיום שביתת הנשק עלו השאלות המרכזיות: האם אולשקי הפך לאחד ממעוזי המפתח של הרוסים מול חרסון, וכיצד זה ישפיע על ביטחון העיר עצמה?
"בבל" שאל על כך את מיקולה סטביצקי, מפקדת גדוד המערכות הבלתי מאוישות של חטיבת החי"ר הימי 34 "בוריספן". בספטמבר 2026, הלוחמים של יחידה זו סיפקו לאולשקי כארבעה טונות של מוצרים ותרופות באמצעות כטב"מ, וחילקו אותם בין מאה נקודות בעיר.
סטביצקי סיפר לבבל על השפעת המשימה ההומניטרית, כיצד הרוסים מחזקים את מעמדם בתחום זה, כמה אנשים מפסידים ומי שולט באיים בדלתא של הדנייפר. את התשובות תוכל למצוא כאן.