כשהמלחמה באוקראינה תסתיים, מירוץ החימוש יימשך". תקשורת עולמית על מלחמת רוסיה-אוקראינה ב-3 בנובמבר "סיום המלחמה באוקראינה עדיין לא נראה באופק, אבל מפתחי הנשק משני צדי הקו הקדמי כבר מכוונים לקרב הבא - לא לשטח, אלא לכסף ולהשפעה גלובלית", כך פותח את הטקסט שלו עורך ניוזוויק דיוויד אבר. כמעט חמש שנים של לחימה בלתי פוסקת הפכו את רוסיה ואוקראינה למעבדות יריבות המפתחות ומשכללות כלי נשק בתנאים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת. כאשר קו החזית יישבר, חברות הגנה יעבירו את המיקוד שלהן מחימוש החיילים שלהן לשאר העולם. המגזר הביטחוני האוקראיני גדל ליותר מאלף חברות פרטיות ברובן עם כושר ייצור פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ומיליוני כטב"מים. עם זאת, יש קשיים רציניים בדרך לייצוא מלא: מימון פנימי מפגר מאחורי יכולות הייצור, והגישה לשווקים זרים נפגעת מהיעדר ניסיון עסקי בינלאומי של סטארט-אפים צעירים, חסמים בירוקרטיים, דמי רישוי מכבידים והצורך לכסות בעיקר את צרכי החזית האישית. כתוצאה מכך, שתי המדינות יוצרות ראשי גשר ליריבות מסחרית ארוכה. אוקראינה כבר מסכמת עסקאות כטב"מים עם מדינות המזרח התיכון ומקימה ייצור משותף במפעלים מאובטחים של שותפי נאט"ו והאיחוד האירופי, בעוד רוסיה מנסה לשמר קונים מסורתיים ולהשיג דריסת רגל במדינות מתפתחות. המאבק האמיתי יתפתח לא רק על אספקת נשק מוכן, אלא על העברת טכנולוגיות, שירות ואימונים, שיכולים לקשור את צבאות מדינות שלישיות לאוקראינה או לרוסיה לאורך זמן. NPR מתאר כיצד הפסקת האש באזור אולשקוב אפשרה לחרסון לחזור לזמן קצר לחיים נורמליים. החברות הכי טובות: אולנה סובולבה בת ה-21 ואנה גרסימנקו הצליחו ללכת בחופשיות ברחובות בפעם הראשונה מזה זמן רב כדי להיפגש ולשתות קפה, ואנה אפילו העזה לעשות מניקור בסלון.