يوم الذكرى هو 16 نوفمبر.
الشهداء الكهنة أكبسيموس، الأسقف ناسون، يوسف القسيس، وأيفال الشماس.
הבישוף אקפסים הנהיג את הכנסייה הנוצרית בעיר הפרסית נייסון. הצאן אהב מאוד את הקדוש על חייו הסגפניים ופועלו הפסטורלי הבלתי נלאה. הצאר ספור הורה לחפש ולהוציא להורג את הכמורה הנוצרית. גם הבישוף אקפסים, באותה תקופה גבר בן שמונים, נתפס. הוא הובא לעיר ארבלה, שם הופיע בפני חצר ארדך, כוהן אל השמש. הזקן הקדוש סירב להקריב קורבן לאלים הפרסיים. על כך הוא הוכה קשות ונכלא, שם למחרת, לאחר עינויים קשים, הושלכו הכומר יוסף בן השבעים והדיקון אייפל. במשך שלוש שנים נשמרו הקדושים כבולים, מיוסרים ברעב ובצמא. המלך ספור הגיע למקדש אל האש, שנמצא לא הרחק מארבלה, שביקש לראות את שלושת הקדושים. מותשים, מכוסים בפצעים מוגזים, הופיעו הקדושים בפני המלך, ובתגובה לדרישותיו, שוב סירבו בתוקף לסגוד לאלים הפגאניים, כשהם מביעים אמונה במשיח. ראשו של הבישוף הקדוש נכרת, והפרביטר והדיאקון נשלחו לעיר ונסקלו שם.
واستمر إعدام القس يوسف عدة ساعات. وتم وضع حارس بالقرب من مكان الإعدام حتى لا يأخذ المسيحيون جثمان الشهيد المقدس. وفي الليلة الرابعة اجتاح المدينة إعصار قوي، فقتل البرق الحراس، وتناثرت الريح الحجارة، واختفى جسد القديس يوسف.
تم نقل الشماس إيفل إلى قرية باتريس وهناك رجمه بالحجارة. دفن المسيحيون جسده سراً، ونبتت على قبر القديس شجرة جلبت ثمارها الشفاء.