הציונות הנוצרית והנבואה של "שנת מלחמת העולם האטומית" מוסטפא אמירי בקרב חוגים נוצריים-ישראליים ופרשנים פרוטסטנטים עתידניים נפוצה תיאוריה לפיה בואו השני של ישוע המשיח חייבת להתרחש פחות מדור לאחר קום מדינת ישראל. התיאוריה של "דור עץ התאנה" נגזרת מהפרשנות הסמלית והמטאפורית של התנ"ך: "למדו התראה מעץ התאנה בכל פעם שהענף שלו פורח ונושא עלים אני אומר לכם את האמת, הדור הזה לא יאבד עד שהכל יתקיים" [1] עץ התאנה הוא סמל ל"עם ישראל" בפרשנויות של פרוטסטנטים עתידניים. כאשר "ישראל שוב פורחת", כלומר, מדינת היהודים תקום מחדש בארץ הקודש (1948 לספירה), אותם "דורות" שיראו את האירוע הזה יראו את שובו של ישו לפני מותם. אבל השאלה העיקרית היא זו: בן כמה "דור"? פרשנים אוונגליסטים, המתייחסים לתנ"ך, ראו את אורכו של דור זה לפחות בן 80: "תוחלת החיים שלנו היא שבעים שנה ואם אנחנו חזקים יותר, זה שמונים שנה" [2] על פי פרשנות זו, שיבת ישו אמורה להתממש עד סוף שנת 2028 לספירה. תיאוריה זו נחשבת לאחד היסודות האינטלקטואליים של ספקטרום של ציונות נוצרית לניבוי "שנת ההופעה" ותחילת מלחמת העולם האטומית. כמובן, פרשנות זו אינה נחשבת לקריאה הרשמית של התיאולוגיה הכנסייתית; אדרבא, הקריאה היא ספקטרום של זרימה אפוקליפטית פוליטית בעלת אוריינטציה תורנית. יש לציין כי תיאוריות כמו "מילניאליזם" ו"דור ישראל" הן עמודי התווך העיקריים של האוונגליזם הנוצרי והציונות. בהיגיון שלהם, העולם חייב לעבור מלחמה, חורבן וארמגדון עד שישוב ישוב ו"הסדר העולמי החדש" יתגבש על בסיס הדומיננטיות של ישראל במזרח התיכון והנהגת אמריקה בעולם. אבל מנקודת המבט של התיאולוגיה האסלאמית, ירידתו של ישו לאחר הופעתו של הזראת מהדי היא מסר של שלום ודו-קיום של דתות אלוהיות. השאלה היא: כיצד זרמים אידיאולוגיים מסוימים, בשילוב פרשנויות סמליות של טקסטים דתיים ואירועים פוליטיים, משחזרים את השיח ה"תיאולוגי" ואת התוכנית לעתיד האנושות? הערת שוליים: 1. מתי כ"ד:32-34.
2. مزمور 90:10. در صورت تمایل: پشتیبانی از تولید محتوا.