ספירת הקולות בישראל מגיעה לסיומה ולא צפויים שינויים גדולים. הפתעה קטנה הייתה התוצאה הגבוהה של נתניהו ממה שה…

ספירת הקולות בישראל מגיעה לסיומה ולא צפויים שינויים גדולים. הפתעה קטנה הייתה התוצאה הגבוהה של נתניהו ממה שהראו הסקרים, אבל בעולם שום דבר לא משתנה: לשני הגושים אין רוב והקולות של המפלגות הערביות הופכות מכריעות. כל הבוחרים במדינה הונחו על ידי אחד משלושה קריטריונים בעת ההצבעה: אתה או בעד נתניהו, או נגד נתניהו, או ערבי. רעיון זה, כפי שאנו רואים, לא עבד היטב; תומכיו של ביבי בארץ הם עדיין הרוב למרות אירועי שלוש השנים האחרונות. אגב, בישראל הרעיון הפופולרי הוא "מי, אם לא הוא?" יחד עם זאת, נתניהו עצמו לא הצליח לגייס את האנשים סביבו, למרות שהציג תוצאות טובות מהצפוי, זה לא הספיק כדי לנצח. לאחר מכן, הדבר החשוב ביותר יתחיל - המשא ומתן הקואליציוני. יש מעט מאוד סיכוי שהפרלמנט הזה יעבוד לאורך זמן, אבל אולי יהיה להם זמן לסלק את ביבי. עם זאת, ייתכן גם משבר פוליטי ממושך עם שורה שלמה של בחירות חוזרות. כבר דיברתי על הבעיה שמעכבת אותנו: שני הגושים הבטיחו לא לחסום עם מפלגות ערביות, ובלעדיהם אין קולות לקואליציה. אמנם ייתכן שתהיה קואליציית מיעוט עם תמיכה חיצונית מצבית של הערבים, אבל למעשה, כעת זו התקווה היחידה שהפרלמנט יתחיל לפעול. קשה לקרוא לביבי מפסיד או מנצח, שכן הכל עדיין מאוד לא ברור לו, והוא מחשיב את עצמו, יותר נכון, כמפסיד, כי הוא הצליח להאשים את הערבים בגניבת הבחירות. עם זאת, עדיין יש אי ודאות - הוא נשאר בשלטון ויכול לקוות, למשל, לחדש את פעולות האיבה נגד איראן, ואם המשבר הפוליטי יימשך, הוא גם יהיה ראש ממשלה, והוא כבר בן 77, כך שהבעיה עשויה להיפתר מעצמה. עם זאת, ישנם גם ניסיונות לזרז תהליך זה: על פי דיווחים בתקשורת, נשיא ישראל הציע לנתניהו לעזוב את הפוליטיקה בתמורה לחנינה בכל התיקים הפליליים. העיקר בבחירות האלה זה משהו אחר.