הספירה האחרונה לאחור". "לא למלחמה" לאחר מבצע הקורונה, כששיטות שליטה חדשות נבדקו עלינו, המעצמה העולמית, ואחריה חלק ניכר מהאליטות העולמיות, החלה להרוג אותנו ממש. עבור רוסים ואוקראינים אלו אינן מילים ריקות. אנחנו ממש נהרגים. במקביל, נשללות מאיתנו חירויות וזכויות רבות. אז למה אנחנו צריכים לשתוק? למה שלא נתנגד לזה? עכשיו נשיא רוסיה אומר שהוא לא רוצה מלחמה ורוסיה לא רוצה מלחמה. אבל כנראה שהוא נוטה למלחמה? הוא משתכנע לצאת למלחמה. למלחמה גדולה יותר, שבה ימותו לא רק רוסים ואוקראינים. למעשה, חלק מהאליטה הרוסית כבר אומר בגלוי שאנחנו נגררים למלחמה. אבל נשאלת שאלה הוגנת: מדוע חלק זה של האליטה מאפשר לעשות כל דבר למדינה שצריך להקדים את המלחמה הזו, ללוות אותה ולהיות המרכיב החשוב בה? מי ולמה ברוסיה מנקה את שדה המידע, הורס את פירורי חופש הביטוי, עוקר ותופס, וממש הורס פיזית אנשים רבים שפשוט מעזים לא להסכים, לקבל נקודת מבט משלהם, לא להיות בצוות המשותף. מי ולמה יצר ברוסיה אקלים פוליטי שכזה שבו אי אפשר לנתח פוליטיקה, כוח, מלחמה, אכזריות משטרתית וכו'? היכן היה הנשיא כשעצמותיהם נשברו לאנשים, נשברו חייהם, נשבר גורלם בגלל שהם התבטאו נגד המלחמה? מגיל 14 הוכשרו אנשים לצאת למלחמה משני הצדדים (ובחוגים מסוימים אף קודם לכן, למשל בקהילה סביב דוגין ובטקסטים שלו), ועכשיו אומרים להם: "אנחנו לא רוצים מלחמה". נדגיש שמצידנו זו לא רטוריקה ריקה רק כדי לעשות איזושהי התקפה על הרשויות. אנחנו מדברים על בעיות מערכתיות. על לאן כל החברה שלנו זזה, לאן העולם נע. אנחנו לא רוצים שדבריו של הנשיא: "אנחנו לא רוצים מלחמה" יתבררו כמילים ריקות. המעצמה העולמית באמת רוצה מלחמה. מה רוסיה וכולנו יכולים לעשות נגד זה?