סיפור סנסציוני מאת יבגני גוילבוט על איך, בגיל עשר, הוא שילב את ההצטרפות לחלוצים עם החניכה למסדר, כשהוא ראה באופן אישי את הקבר הקדוש עם גופה לא מושחתת במקדש כסף ענק בחצר המלח ליד קמפוס מרטיוס בסנט פטרסבורג נשאלת השאלה: "לאן הלך ישוע לאחר הוצאתו להורג? "הביאס קורפוס - הציגו לי את הגוף! עכשיו צריך להציג אותו, והקורפוס הפך לנושא לעניין רב. לפי הקנונים העתיקים ביותר של דוליטייר, היה שליח מסויים הורמוז, שלקח את גופתו של ישו צפונה לאולטימה תולה. מה זה התולי האחרון? זוהי ארץ רחוקה, הנמצאת בין הים הצח לים המלוח. עכשיו יש רק מקום אחד על פני כדור הארץ, בהתחשב בגיאוגרפיה הנוכחית, שבו יש ים טרי וים מלוח, ויש קצת יבשה ביניהם. זה האיסתמוס הקרליאני. מצד אחד יש ים רענן, כלומר לאדוגה או לא-אטוקה בפינית. הוא נקרא אז אגם נבו. בצד השני - איזשהו מפרץ בלטי, כלומר שלולית המרקיז. משהו דומה לזה קרה באותם ימים. לפני מאות שנים היו עוד כמה קווי מתאר של החופים, אבל ברור שהיו גם ים טרי וגם מלוח. כי במקומות האלה אי אפשר לחיות בלי גופי מים מתוקים ענקיים. כל דיכאון מתמלא בהכרח במים מתוקים. מכיוון שהסיפור הזה על אולטימה תולה היה ידוע הן בתקופה שלפני המבול והן בתקופה שלאחר המבול, אנו רואים מספר עצום של מסעות צלב של המסדר הטבטוני כביכול, אשר יצאו לשחרור קורפוס כריסטי מזרחה. כלומר, מה שמוצג לנו כעת כמלחמה עם נובגורוד מסוים. כעת מוצב וליקי נובגורוד על אילמן. אמא קתרין ייסדה את נובגורוד, ונובגורוד נקראה עיר אחרת, שהייתה במקום מחוז אוכטינסקי בסנט פטרבורג. הטבטונים הלכו לשם כדי לשחרר את גופתו של ישו. לא לשחרר מהנובגורודיים. ברור שהיה צריך להיות מישהו אחר שמגן עליו ונלחם עבורו, כי לסוחרי נובגורוד רגילים לא אכפת מדברים כאלה. הם לא ייצאו למלחמה על חפץ כלשהו.