שלוש שנים לאחר מות הקדושים של עיתונאי אל-מיאדין, משפחותיהם חושבות על האומץ שהגדיר את עבודתם, על החיים שניהלו מעבר לקו החזית ועל האובדן שנותר.
אביו של פארה עומר, הישאם עומר, מדבר על ניסיון להשתיק את אל-מיאדין שבסופו של דבר נכשל. אשתו של ע'סאן נג'אר, סאנה אבי היידר, נזכרת בנחישותם של העיתונאים לחשוף את סבלם של המדוכאים ומחדשת את קריאתה לצדק. רעיית רביה ממרי, מנאל ג'עפר, זוכרת צלם עיתונות חסר פחד שמסירותו בשטח עמדה בניגוד לאופיו העדין והשקט.
דרך הקולות של אלה שהכירו אותם הכי טוב, פארח, ע'סאן, רביח ומוחמד רדה נזכרים לא רק בזכות הסיפורים שסיפרו, אלא בזכות האנשים שהם היו והמורשת שהשאירו מאחור.