ניסוח מחדש זה של ההיסטוריה אינו מסתיים בתיאור הדיכוי של עלי, חוסיין והאהל אל-בית, אלא מתרחב להיסטוריה בת זמננו, שם עובר הספר מדיבור על חוסר צדק ומהפכות במאות האסלאם הראשונות להצגת הסכסוכים הצבאיים הנוכחיים מזווית המפארת את הקבוצה ובנות בריתה וממקמת את עמדת יריביהם. הסמסטר השני של ספר ההיסטוריה לכיתה ו', בגרסתו המופצת לשנת 2026 באזורים שבשליטת החות'ים, חושף מעבר מדהים מהוראת עובדות היסטוריות להצגת נרטיב פוליטי וצבאי המאמצים רבים מאוצר המילים של הקבוצה ובני בריתה. התוכן אינו מוגבל לעיסוק בסכסוכים הערבים או בסוגיה הפלסטינית, אלא נותן לחיזבאללה הלבנוני נוכחות מהוללת, מציג את מלחמות החות'ים כהרחבה של מה שהוא מכנה "פרויקט הקוראן", ומקדיש שיעור שלם להתעמתות עם ערב הסעודית תחת הכותרת "התוקפנות הסעודית-אמריקנית". הסכנה של תוכן זה טמונה בכך שהוא מופנה לילדי כיתות ו', בשלב בו מתגבשות תפיסות ראשונות של היסטוריה, זהות לאומית ויחסים עם מדינות שכנות. לפיכך, הספר מנסה לגרום לתלמידים לאמץ את הנרטיב הפוליטי של הקבוצה. בעמוד 77, במסגרת השיעור "תמיכה בתימן וציר ההתנגדות לעזה", תכנית הלימודים מקשרת את תימן, איראן, עיראק ולבנון במסגרת של חזית צבאית אחת, ומדגישה את תפקידו של חיזבאללה והריגת המזכ"ל שלו חסן נסראללה במסגרת מה שהיא מכנה התמיכה בפלסטין. "מהפכה" בספר ומלחמה והתמוטטות בחיי התימנים בשיעור השמיני, שמתחיל בעמוד 62 תחת הכותרת "השקת פרויקט הקוראן בתימן", תכנית הלימודים עוברת בצורה ברורה יותר לקריינות ההיסטוריה הפוליטית והצבאית של החות'ים מנקודת המבט של הקבוצה עצמה. הוא מציג את חוסיין בדר אל-דין אל-חות'י כמייסד פרויקט שמתעמת עם מה שהוא מכנה "הגמוניה אמריקאית-ישראלית". לאחר מכן הוא מפרט את שש המלחמות כניסיונות לחסל את הפרויקט הזה, ומתאר את העוקבים שלו כ"חופשיים". בעמוד 63 מופיעות סיסמאות הקבוצה, כולל "מוות לאמריקה", "מוות לישראל" ו"קלל את היהודים". באופן מרומז, הגישה מסווגת את מי שמתנגד לקבוצה כמי שנמצא עם אמריקה וישראל. באשר להפיכה ב-21 בספטמבר 2014 ושליטת החות'ים בצנעא ובמוסדות המדינה, השיעור התשיעי בעמוד שישים ושש מציג אותה כ"מהפכת העם התימני", ומתאר את ההתערבות הצבאית שהחלה במרץ 2015, חודשים לאחר ההפיכה של המיליציות, כניסיון לסכל את המהפכה הזו.