מי שיסיק קריסה יצטרך להכיר בחוסר תוקף של מערכות, מצבים וחוויות קודמות, כי אם היו תקפים, הם לא היו קורסים בזו אחר זו! עם זאת, מה יותר גרוע מלומר ש"הרפובליקה נכשלה" הם ההסברים שניתנו לכישלון. יגידו, למשל, שהיא נכשלה כי מדובר בנוסחה מיובאת זרה לתימן. לאורך ההיסטוריה, מדינות רבות ייבאו צורות וסגנונות זרים שונים של ממשל, כולל הרפובליקה, והם לא כשלו. האם הרעיון הרפובליקני פחות זר בסין, מצרים או הודו, למשל, מאשר בתימן? כלל לא. אם זה נכון שרומא העתיקה הייתה מקור הרעיון הרפובליקאי בפעם הראשונה, זה אומר שכל המדינות הרפובליקניות בעולם, מלבד רומא, הן יבואניות ומשדרות של רעיון זר! מה שמוזר הוא שמי שאומר שהרפובליקה נכשלה בגלל שהיא יובאה וזר משתמש בהיגיון מיובא, בשפה קריטית זרה ובמודלי מדידה זרים! אני אומר את זה כפי שכתבתי שוב ושוב מאז 2011 נגד חיקוי עיוור והעתקה של הכל בלי להתחשב במציאות התימנית ובפרטיותה. זה לא אומר שאני נגד העברה, מושפע ושימוש רציונלי ותובנה בחוויות וברעיונות של אחרים לפי הצורך. אחד החוקרים האחרונים אומר שמדינות המפרץ הצליחו בגלל ששימרו את הצורות המסורתיות (אותנטיות) של ארגון חברתי ופוליטי – שבטי, סולטניסטי ושייח' ותימן נכשלה כי היא הזניחה אותן ולבשה חולצה זרה, שהיא הרפובליקה והמודרניות המיובאת! ידידנו החוקר יודע שיש עוד הרבה גורמים שמסבירים את הכישלון כאן ואת ההצלחה שם, אבל הוא נוטה יתר על המידה לתשובות קלות וחד-צדדיות. העניין השני הוא שאם תימן הייתה נוטשת את צורות הארגון החברתיות והפוליטיות המסורתיות (אותנטיות), זה אומר שהנטישה הייתה אפשרית, ולכן זו עדות לכישלון של צורות אלו. אם הם היו תקפים, הם לא היו קורסים ולא היו ננטשים! כאן אנו שואלים את אותו טיעון שהחוקר הזה נהג לומר שהרפובליקה בתימן היא כישלון ופסול: כי הקריסה התרחשה בצילה! מאז 1962 לספירה, הרפובליקה הפכה לכותרת של ניסוי, ואינה עוד שם של רעיון, תיאוריה או שאיפה מוסרית.