הצהרת חמינאי לרגל הלוויית האימאם ההרוג סייד עלי חמינאי
האייתוללה סייד מוג'תבא אל-חוסייני חמינאי פרסם הצהרה לרגל הלוויית גופתו של האימאם ההרוג סייד עלי חמינאי בעיראק ובאיראן. בהצהרה נאמר: "שלום עליך, הו תאר אללה ובנו של תאר אללה והמוטור ויטר. שלום עליך, סבא שלך, אביך, אמך, אחיך, והבלתי תקינים בקרב צאצאיך". ההצהרה מתארת את האימאם כמי ש"קריאת התחייה הנותנת חיים שלו, הד גדול ומהדהד למשימה הנבואית, התרחבה אל מעמקי ההיסטוריה הרחוקים, ומתוך השפעתה יצאה המהפכה האסלאמית באיראן". נטען כי המהפכה הייתה "חוסיינית מיסודה, נבנתה וקידמה את הסיסמה והגישה של חוסיין (עליו השלום)". ההצהרה ממשיכה: "גם נהרגה איראן גדלה על גישה זו; הוא היה חוסיין, חשב חוסיין, פעל כחוסיין, נאבק והתנגד לחוסיין, חי חוסיין, ונתן את דמו כחוסיין למען בית הספר של אל חוסיין, אז הוא השיג מות קדושים". ההצהרה מציינת כי "בין החוסינים יש גברים שדמם המדוכא נשפך למען חוסיין, ולמען בית ספרו ודרכו (עליו השלום), עולה האומה האסלאמית, והזמן מתחבר לאשורה, והמקום ההוא עם כרבלא". עוד נאמר כי "היום, אותו אפוס חוסייני החיה את עמנו ונתן לבית הספר של האימאם חומייני הגדול והאימאם החמינאי ההרוג ביטוי חדש. זהו האפוס המפיח חיים, והוא הד קריאת הדיכוי של אל-חוסיין (עליו השלום), והקריאה: 'האם יש תומך שיעזור לי?' באיראן, אחר כך בעיראק ובמדינות אחרות, זה ירעיד את השקר". ההצהרה מביעה תודה והערכה "לעשרות מיליוני אנשים שרשמו נוכחות מדהימה, שוברת אויב והיסטורית בערים ובכפרים של איראן ועיראק, במיוחד בטהרן, קום, נג'ף, כרבלא ומשהד". נטען כי "עמנו קורא לנקום על דמו של חוסיין (עליו השלום). במשך השנים הקריב העם הגדול הזה את ילדיו למען חוסיין (עליו השלום), ובמלחמה נגד אויבי חוסיין וקנאת החוסיין, וכיום הם דורשים לנקום גם על דמם ועל דמם של החוסיין של הזמן הזה". חמינאי פנה לאימאם ההרוג ואמר: "הו מדוכא ההרוג, הו מדוכא גאה, הו צדיק עבד ה', בעודנו נפרדים מגופך בעיניים דומעות ובלבבות שבור, אנו מתחייבים בפניך שנשמור על בית ספרך, ושנלך באיתנות בדרך הישר שציירת, ושלא נפחד מתלאות הדרך הזו, ושנתקן את טובת הלבבות שלנו, כמו החדשות, והבטחותינו". הוא התחייב: "ננקום את דמכם הטהור, ודם חללי כל שתי המלחמות הללו, מהרוצחים הפושעים המבישים. הנקמה הזו היא הדרישה של עמנו, והיא חייבת להיות מושגת בהכרח. הפושעים הללו, שיש רשימה מלאה של שמותיהם מתחילתו ועד סופו, ישאו עימם לקברם את המשאלה למות מוות מאושר במיטתם. עליהם לדעת שהעניין הזה אינו תלוי בנוכחותי או בנוכחות פקידים אחרים; אנו, בין אם אנו קיימים ובין אם לא, נשיג את העניין הזה, ובקרוב יבצעו יחידים חופשיים של העולם, כל אחד, חלק מהשליחות האלוהית הזו". ההצהרה בירכה את "אבי האומה ההרוגה" על "השגת עדות הקדושים שהשתוקקתם לחיים ארוכים", ועל כך ש"לבשת את גלימת הקדושים עם גופה הנושאת סימנים מאמך, אלזהרה אלטהרי, וסבך, אבו עבדאללה אלחוסיין ואבו אלפאדל אל עבאס (השלום והברכה)". ההצהרה בירכה גם את "חבריו המדוכאים, שהיו נתונים להתקפה פתאומית של האויב וקיבלו מות קדושים", וציינה כי הם "אורחים של אותו אדון, שאולי הרגשתם שוב ושוב את החמלה והחסד שלו". ההצהרה מסכמת: "הו אדוני הרחום, אנו מפקידים אותך בידי אדוננו, אשר נתן את כל מה שהיה ברשותו למענך, יחד עם קורבנותיו, כדי שיתכבדו בטוב לבך ובדאגתך, וכשם שנהנו משפע חסדך בחיי העולם שלהם, כדי שיהנו ממנו מעתה והלאה בצורה הרבה יותר שלמה ונשגבת".