התנגדות אסלאמית בעיראק:
בשם אלוהים הרחמן והרחום ביותר.
"בין המאמינים ישנם אנשים שהיו נאמנים לבריתם עם אלוהים; וביניהם אלה שקיימו את הבטחתם, וביניהם אלה הממתינים, והם לא שינו אותה בשום אופן."
ברגע היסטורי יוצא דופן, שבו נחשפו המשמעויות הנעלות ביותר של נאמנות וחידוש הברית, אתם – הו בני עיראק הגאים – כתבתם אפוס הראוי לגדולת תמיכתם של המדוכאים, האימאם השהיד סייד עלי חמינאי (יהי רצון שאלוהים יתעלה שמו ירצה בו), ולשמחתכם בגופם של שני מיליון בני העם הטהור של נג'אף וכרבלא בירושלים. הוכחתם שהעם העיראקי האותנטי יישאר מחויב לקו ההתנגדות שלו, וימשיך בגישתו הג'יהאדיסטית להתנגדות ליהירות העולמית. אנו מארץ הכאב, ירושלים, ושוב מכריזים עליה, ונותנים לכוחות הרשע לשמוע זאת: אנו איתנים, ודבקים בגישת ההתנגדות, ונותנים לאויבים לדעת שכוחות ציר האמת הם כגוף אחד, על פי המסגרות הג'יהאדיסטיות שמנהיגנו השהיד תכנן עבורנו. הנאומים ימשיכו לתמוך בנו, ולא רק ימשיכו לתמוך במדוכאים, ובגירוש הכובשים מעיראק ומהאזור.
הנשק שלנו, שעיטר את זרועותיהם של אנשינו בשדות, מעולם לא היה אופציה למיקוח. במקום זאת, הוא אמונה וברית על צווארנו, ומהימנותו של האימאם המיוחל, בעל הסמכות (שאלוהים יזרז את הופעתו המכובדת) ונציגו הגואל. בעזרתו נמשיך לשבור את כבלי ההגמוניה ולרסן את המתנשאים. זה יהיה או ניצחון גדול שיוכר בעיני צדיקים, או עדות שתצטרף אלינו לשורות הנביאים והצדיקים. לפיכך, אנו מבטיחים לכל הקרובים והרחוקים שלא נעצור בגבולות מה שהשגנו, אלא נפעל – בכל נחישותנו ועוצמתנו – לפיתוח היכולות הצבאיות והביטחוניות שלנו בכמות ובאיכות, ולהעלות את המוכנות ביחס לגודל האתגרים והאיומים ההולכים ומחריפים שמציב צה"ל-אמריקאי. דעתנו לא תנוח, ועינינו לא תעצמנה, עד שנפיג את אשליות הרודנים, נשמור על הכבוד ונשמור על הריבונות.
תקשורת צבאית