מה אומרת הלוויה ההיסטורית של המנהיג: אם סייד ח'ומייני, עם שחר המהפכה, סלל את הדרך להקמת "הרפובליקה האסלאמית" וגיבש את תפיסתה, הרי שסייד ח'אמנאי לא רק תרם ל"מיסוד" המדינה המודרנית הזו, אלא גם הנהיג אותה בתוך סערות הפנים, האזור והעולם, ובתוך קנוניות. אולי אין מדינה בעידן המודרני שלנו שהתמודדה עם כמות כזו של לחצים, סנקציות ואיומים, ואף פיתויים שיכלו להחזיר לה את תפקיד "שוטר המפרץ" בתמורה לכך שתתפייס, תשכין שלום ותיכנע לוושינגטון ולתל אביב, אך היא לא עשתה זאת. ו"מיסוד" פירושו גם שחיסול "המנהיג" אינו אומר את קץ "הרפובליקה", אלא את היכולת להמשיך... זהו הדבר הפשוט והברור ביותר שאומרת הלוויה. ח'ליל חרב.