לרגל יום הרוגי תנועת אמל, פרסמה הלשכה המדינית של התנועה את ההצהרה הבאה:
בין החמישי ביולי 1975 לחמישי ביולי 2026, עוצמת הכאב המייסר נותרה זהה, וזרים של גבורה והקרבה מפיצים את ניחוחם בכל עבר למען לבנון ולהגנה על חירותה וריבונותה. שיירות ההרוגים הן הד להד וצוואה שאורה בקע מהבקאע, מעין אל-בנייה, זעקה של הוד מעלתו האימאם המנהיג סייד מוסא א-סדר: "הרוגינו רצו להוכיח שהפטריוטיות אינה סיסמאות, רווחים והישגים, או סחורה למשא ומתן, להצגה ולביקוש, אלא שהמולדת היא ממדי קיומו של האדם, בסיס כבודו ותחום שליחותו, והרוגינו הקריבו את עצמם למען האמת והצדק".
למחזור הראשון של שיירת הרוגי ההתחלה ולכל הרוגי תנועת אמל וההגנה האזרחית בצופי המסר האסלאמי, ולכל ההרוגים שצעדו בדרך זו ושאבו ממעיין ים נתינתם, נאמנותם, הקרבתם ונחישותם, אנו מוסרים ברכת הערכה והוקרה. ביום זה, התנועה מדגישה את הנקודות הבאות:
ראשית: התוקפנות הישראלית שכוונה נגד לבנון בכלל, ובפרט נגד הבקאע, הדאחייה הדרומית של ביירות הבירה והדרום, ונמשכת בצורות שונות של הרג ועקירה כפויה של מאות אלפי תושבי הכפרים הדרומיים, והרס מתמשך בחסות הפסקת האש באופן שיטתי של עשרות כפרים והפיכתם לבלתי ראויים למגורים ולחיים אנושיים – כל לבנוני, בכל עמדה שהיא, בין אם בשלטון על כל דרגיו, באופוזיציה או בתמיכה, טועה לחשוב שתוקפנות זו מכוונת נגד עדה, אזור או גורם מפלגתי או פוליטי מסוים. זוהי תוקפנות נגד לבנון ונגד כל עדותיה, ונגד המודל התרבותי, הרוחני, התרבותי והאנושי שלה. זוהי תוקפנות המגיעה לרמה של מלחמת השמדה המחייבת איחוד כל הכוחות והמאמצים הלאומיים, האזוריים והבינלאומיים כדי לסיים אותה מיד, באופן שישמור על אחדותה וריבונותה של לבנון ויחזיר את בניה לבתיהם שמהם גורשו שלא בצדק, ויכפה נסיגה בלתי מותנית של כוחות ישראל אל מעבר לגבולות המוכרים בינלאומית, ופריסת צבא לבנון באזורים שמהם הוא נסוג, ביישום הסכם הפסקת האש שנחתם בנובמבר 2024, הרחק מכל ניסיון לנצל את העובדות בשטח של תוקפנות זו למטרות פוליטיות פנימיות זולות או לשאיפות תוקפניות ישראליות ידועות לכל, שהן מטרות שאנו דוחים אותן מכל וכל ונתנגד להן בכל האמצעים החוקיים והחוקתיים הזמינים.
שנית: התנועה מחדשת את דחייתה המוחלטת לכל מה שנכלל במה שמכונה "הסכם המסגרת", בין אם באמצעות מה שמכונה "אזורי ניסוי" או באמצעות הניסיון הישראלי הגלוי שמטרתו, בסעיפים הגלויים ובנספח הסודי, להפוך את הצבא לפקיד משפטי בשירות אג'נדות ישראל ופרויקטי הפילוג שלה. לפיכך, התנועה מדגישה בתחום זה כי צבא לבנון, מפקדיו, קציניו, נגדיו וחייליו, הם ההימור, וכי מוסד לאומי מאוחד זה, עם עקרונותיו המושרשים, הוא מעל לכל חשד והוא קו אדום שלא ניתן לקבל את חצייתו תחת שום כותרת ובשום נסיבות.
שלישית: התנועה מדגישה כי הפשעים שביצעה מכונת המלחמה הישראלית נגד ילדים, בני אדם, מורשת, תרבות, כלכלה, שדות חקלאיים, עיתונאים, צוותי אמבולנס, מרכזים רפואיים וחינוכיים, מקומות וסמלים דתיים ורוחניים, וכי ישראל השתמשה בביצועם בסוגים שונים של כלי נשק קטלניים, כולל אלה האסורים בינלאומית בניגוד לכל כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, הם פשעי מלחמה מוגדרים, ואסור בשום אופן, לא בהסכם מסגרת ולא בשום אמנה, להשמיט אותם בהתיישנות או בחלוף הזמן, שכן הרישום הפלילי והרדיפה אחר הפושעים אינם מוגבלים בזמן בסעיפים ואינם מולבנים בהסכמים.
רביעית: ולבסוף, התנועה מחדשת את קריאתה לכל הלבנונים לדחות את שיח השנאה וההסתה ולהציג את המשותף ביניהם, והוא לבנון, שהייתה וצריכה להישאר בגבולותיה המוכרים בינלאומית וללא "אזורי ניסוי", מולדת סופית לכל בניה.
התקשורת הצבאית.