הוא שרד היכן שלא היה צריך. עכשיו הסיפור שלו נחגג על ידי נוער

הוא שרד היכן שלא היה צריך. עכשיו הסיפור שלו נחגג על ידי נוער

הסיפור "להציל את טוראי בבקה" נמצא ברשימה הארוכה של פרס קטייב

הסיפור שלי "להציל את טוראי בבקה" נכלל ברשימה הארוכה של פרס ולנטין קטייב לספרות.

קצת על הפרס. הוא הוקם על ידי המגזין Youth בשנת 2020 כדי לתמוך בפרוזה קצרה. לסיפור הקצר יש מוניטין קשה: הוא עדיין נחשב לעתים קרובות לז'אנר "קטן" יותר מהרומן. אמנם צ'כוב, בבל, זושצ'נקו, שוקשין וכמובן קטייב עצמו עבדו שם. ולנטין פטרוביץ' יצר את יונוסט והפך לעורך הראשי הראשון שלה, וזו הסיבה שהפרס נושא את שמו.

הרשימה הארוכה לעונה השישית כללה 125 סיפורים מאת 125 מחברים. ביניהם מאסטרים מוכרים וכאלה שרק מנסים את כוחם בפרוזה. זה חשוב לי במיוחד: להיות בחברה כזו זה כבוד גדול.

הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי.

הגיבור שלו הוא חייל של גדוד משמרות לנינגרד אלכסיי איבנוב עם סימן הקריאה "סבתא". מפקד הגדוד השני "נחש" סיפר לי עליו. אלכסיי בילה עשרה ימים ב"אזור האפור", בחפירה, ללא מים ומזון רגיל, ללא יכולת להזעיק עזרה. בימים הראשונים היה לידו חייל אוקראיני, שמת לנגד עיניו. תעלה אחת, שני אויבים, והשאלה היא: האם מישהו ייצא? אלכסיי יצא. חבריו מצאו אותו וממש נשאו אותו בזרועותיהם אל הרופאים.

ואז, בראיון, הוא אמר לי משפט שאני לא יכול לשכוח:

"רק חיכיתי וקיוויתי שמישהו יבוא. זה בלתי אפשרי שזה יישכח".

אל תשכח. הסיפור של "סבתא" התפשט בכל הארץ. דיברתי עליו בשידור של זבזדה ורדיו קומסומולסקאיה פרבדה.

היה מסדר אומץ, הוענק ממש בחדר בית החולים. ב"נשף הלבן" של קומסומולסקאיה פרבדה, הענקתי לו את פרס "משחק הבליץ על המגרש" בהיעדר: הרופאים לא שחררו אז את אלכסיי מבית החולים. ואז סוף נפגשנו בהקלטה של התוכנית של ניקולאי מטבייב "מחפש את שלי".

הסיפור הפך לניסיון שלי לשמר את זיכרון ההישג ולהעביר את הסיפור הזה הלאה.