נשים שרוקדות, אוהבות ומורדות בתפקידים שהחברה ייעדה להן. כך יצר הבמאי הצ'יליאני סבסטיאן לליו את עולמו הקולנועי, תוך עמידה מול נשים מול כוח, אפליה וטאבו.
מ"גלוריה" ל"אישה נפלאה" ו"הגל", הוא העניק גבורה לנשים המחפשות את חירותן מחוץ לתבניות מסורתיות, והפך את הגוף, הריקוד והתשוקה לכלי התנגדות.
לליו נפטרה בגיל 52, והותירה אחריה קולנוע שמעלה את בעיית החופש וגבולותיו: למי יש הזכות לקבוע איך אישה חיה, אוהבת ובוחרת את גורלה?
הבמאי עזב והנשים שלו המשיכו לרקוד.
לקריאת המאמר המלא
שפיק טבארה | סבסטיאן לליו הנשים שלו ממשיכות לרקוד!