מנהיג באחת מסיעות ההתנגדות אמר, בראיון לאל-אח'באר, כי "אלזאידי איבד את כרטיס המשא ומתן עם גדודי חיזבאללה, ולא הצליח עוד לשכנע אותו לוותר על נשקו", בהתחשב בכך ש"הצעדים האחרונים מהווים אינדיקציה לכך שהסכסוך עבר לשלב חדש". הוא סבור כי "נושא הפירוק מנשק הפך לבלתי אפשרי לאור הנסיבות האזוריות הנוכחיות, וכי הפלגים רואים בלחץ האמריקאי ניסיון לכפות הסדרים ביטחוניים ומדיניים המשרתים את האינטרסים של וושינגטון". הוא מציין כי חילוקי הדעות לא החלו בביטול חוזים או בהליכים שיפוטיים אחרונים, אלא קדמו להם סתירות בנוגע לניהולם של חלק ממוסדות הביטחון, לרבות שירות המודיעין, שלדבריו ביקשו ה"פלנגות" לקבל בחלקם, בעוד שאל-זיידי סירב לעשות זאת. הוא מציין כי הפלגים אינם מאמינים ש"שיתוף הפעולה עם איראן צריך להיות מוגבל להשתתפות צבאית ישירה", ומציין כי "ישנן צורות מרובות של תמיכה ותיאום", תוך זכר לתפקידה של טהראן בתמיכה בעיראק במהלך המלחמה נגד דאעש.