זו השנה הרביעית ברציפות, אותן מראות חזרו על עצמן ברצועת עזה: אלפי אוהלים בלויים לא הגנו על תושביהם מפני הגש…

זו השנה הרביעית ברציפות, אותן מראות חזרו על עצמן ברצועת עזה: אלפי אוהלים בלויים לא הגנו על תושביהם מפני הגשם, בעוד הרוחות העזות עקרו יתדות אוהלים שהבעלים הקדישו שבועות להתקנה וחיזוק עם הסוככים הזמינים וכיסויי הניילון לקראת הנפילה הצפויה. כך, המחנות שהוקמו באופן אקראי וללא כל תשתית לניהול ממטרי גשם עודפים הפכו לאגמים שבהם צפו בגדים, אספקה ומזרונים. "שום טריק לא היה שימושי במניעת האסון", אמר לאל-אח'באר אבו מוחמד אל-שאמאלי, עקורה במחנה אל-מינה, ממערב לעיר עזה. הוא הוסיף: "אחרי עשר דקות בלבד של גשם כבד, כולם טבעו". מים נאספו מעל הצל העליון, וכשמשקלו היה כבד, קרס האוהל על ראשנו, ושטף מים הטביע קודם לכן את המזרן, המחצלות והכיסויים", וציין, "(אנחנו) בילינו שבועות באיסוף שקיות קמח ריקות, מילוין בחול והקיף את האוהלים, אך ללא הועיל. טבענו, הקמח התקלקל ומי הגשמים התערבבו בביוב. "חזרנו לאפס, ואנחנו עדיין בתחילת החורף".