מאז פרסומו ב-1862, הרומן של ויקטור הוגו "העלובים" לא איבד את יכולתו להטיל אחריות על חברות. סיפורו של ז'אן ולז'אן, שנכלא בשל גניבת לחם, הפך למראה לתקופות שונות, שבהן הקולנוע הציג מחדש שאלות של עוני, כוח וצדק.
מקולנוע אילם ועד לעיבוד הצרפתי האחרון שמוצג כעת בבתי הקולנוע הלבנוניים, ומהוליווד לקהיר וחרטום, מסע לאורך יותר ממאה שנים של עיבודים קולנועיים לרומן שעדיין מוצא בעולמנו משהו שקורא לחזור אליו.
לקריאת המאמר המלא
שפיק טבארה | מפריז ועד חרטום... "האומללים" נמצאים בכל מקום