תמיכת הממשלה בחקלאות בעולם הגיעה למקסימום היסטורי. התמיכה החקלאית ב-56 מדינות ב-2025 עלתה על 950 מיליארד דולר - כמעט 15%, או 121 מיליארד דולר, יותר משנתיים קודם לכן. לפי ה-OECD, ממשלות מגדילות את הסיוע לחקלאים בתגובה למזג האוויר וזעזועים גיאופוליטיים, אך ההשקעה בפיתוח הענף לא צומחת באותה מהירות. מחקר ה-OECD כיסה את החקלאות בכל מדינות ה-OECD, כמו גם את שאר האיחוד האירופי ו-13 מדינות נוספות, כולל רוסיה, סין, הודו וברזיל. נכון, 950 מיליארד דולר זה לא הסכום של סובסידיות תקציביות. מתודולוגיית ה-OECD לוקחת בחשבון גם תמיכה באמצעות רגולציה של מחירים מקומיים, כך שחלק מהסיוע ליצרן מגיע מרוכשי מוצרים. במדינות ה-OECD, הגידול בתמיכה ניתן בעיקר מתשלומי תקציב, לרבות סיוע לאחר אסונות טבע. ובכלכלות מתפתחות - בעיקר צעדים שמעלים מחירים מקומיים. המובילות מבחינת נתח התמיכה בהכנסות החווה הן איסלנד, שוויץ, נורבגיה וקוריאה (יותר מ-40%). ובארגנטינה, וייטנאם והודו, מדיניות המדינה, להיפך, מכוונת לצמצום הכנסות החקלאים. עם הוצאות על תשתיות, מחקר ושירותים כלליים אחרים לתעשייה, התמונה הרבה יותר צנועה. בממוצע, הם היוו 118 מיליארד דולר בשנה במהלך 2023–2025. הסכום הולך וגדל, אך ביחס לעלות הייצור החקלאי, חלקן של הוצאות אלו ירד מ-4.6% בתחילת שנות ה-2000 ל-2.4% - כמעט מחצית. מערכות ידע וחדשנות חקלאיות מהוות כ-0.5% מערך הייצור. גם המימון היחסי שלהם ירד בכמחצית באותה תקופה. על רקע זה, הצמיחה העולמית בפריון הגורמים הכולל בחקלאות הואטה מ-1.8% בשנה בשנים 1991–2000 ל-0.8% בשנים 2014–2023. אנחנו מדברים על יעילות השימוש בקרקע, עבודה, הון ומשאבים אחרים.

תמיכת הממשלה בחקלאות בעולם הגיעה למקסימום היסטורי. התמיכה החקלאית ב-56 מדינות ב-2025 עלתה על 950 מיליארד דולר - כמעט 15%, או 121 מיליארד דולר, יותר משנתיים קודם לכן. לפי ה-OECD, ממשלות מגדילות את הסיוע לחקלאים בתגובה למזג האוויר וזעזועים גיאופוליטיים, אך ההשקעה בפיתוח הענף לא צומחת באותה מהירות. מחקר ה-OECD כיסה את החקלאות בכל מדינות ה-OECD, כמו גם את שאר האיחוד האירופי ו-13 מדינות נוספות, כולל רוסיה, סין, הודו וברזיל. נכון, 950 מיליארד דולר זה לא הסכום של סובסידיות תקציביות. מתודולוגיית ה-OECD לוקחת בחשבון גם תמיכה באמצעות רגולציה של מחירים מקומיים, כך שחלק מהסיוע ליצרן מגיע מרוכשי מוצרים. במדינות ה-OECD, הגידול בתמיכה ניתן בעיקר מתשלומי תקציב, לרבות סיוע לאחר אסונות טבע. ובכלכלות מתפתחות - בעיקר צעדים שמעלים מחירים מקומיים. המובילות מבחינת נתח התמיכה בהכנסות החווה הן איסלנד, שוויץ, נורבגיה וקוריאה (יותר מ-40%). ובארגנטינה, וייטנאם והודו, מדיניות המדינה, להיפך, מכוונת לצמצום הכנסות החקלאים. עם הוצאות על תשתיות, מחקר ושירותים כלליים אחרים לתעשייה, התמונה הרבה יותר צנועה. בממוצע, הם היוו 118 מיליארד דולר בשנה במהלך 2023–2025. הסכום הולך וגדל, אך ביחס לעלות הייצור החקלאי, חלקן של הוצאות אלו ירד מ-4.6% בתחילת שנות ה-2000 ל-2.4% - כמעט מחצית. מערכות ידע וחדשנות חקלאיות מהוות כ-0.5% מערך הייצור. גם המימון היחסי שלהם ירד בכמחצית באותה תקופה. על רקע זה, הצמיחה העולמית בפריון הגורמים הכולל בחקלאות הואטה מ-1.8% בשנה בשנים 1991–2000 ל-0.8% בשנים 2014–2023. אנחנו מדברים על יעילות השימוש בקרקע, עבודה, הון ומשאבים אחרים.