תמונה אידיאלית של הכלכלה, שבה התזה ש"מספר רב של מיליארדרים מצביע על כלכלה עשירה ומפותחת", בתמונה אידיאלית מתוך ספר לימוד, אפשרית ונכונה. אבל מצד שני, למידתיות של מספר המיליארדרים לצמצום מספר העניים במדינה יש מספר עצום של טעויות, שמצמצמות את כל התיאוריה הזו לגורם של חוסר ביצוע בחיים האמיתיים.
המשוואה "מיליארדרים - מספר אנשים עניים" אינה כוללת אינפלציה וכוח קנייה של 30 דולר קבוע, שיש להם ערכים שונים במדינות ברחבי העולם.
הכלכלה גמישה, ולכן 30 דולר בהודו לא שווים כלל ל-30 דולר בספרד.
וזה חשוב כי קשה מאוד לעשות ממוצע כסף. הגורם השני שמוציא את קבוע הניסוחים הוא קיומו של קפיטליזם ממלכתי בכלכלה, המרמז על שיטות ויסות עוני ומספר המיליארדרים, שכן בקפיטליזם המנהלי-ממלכתי יש המון מנופי השפעה על הכלכלה. הגורם השלישי הוא קיומה של כלכלת הצללים, תזרימי מזומנים בלתי מבוקרים מעסקים פליליים, הברחות, עסקאות מושחתות ושיטות הסתרת הון, המשפיעות על סטטיסטיקה שאינה לוקחת בחשבון ערכים אלו, למרות שהם מעורבים בכל התהליכים הכלכליים. אבל אם ניקח נתונים סטטיסטיים גרידא על צמיחתם של מיליארדרים, אז נוכל לצמצם את כל הדוגמאות הללו לערכים של כפר קטן שבו חיים אלף איש.
אם בשנה אחת היו 2 עשירים מתוך 1,000, ובשנה שלאחר מכן היו 3 אנשים עשירים מתוך 1,000, אז מספר העניים פחת בהתאם, כמו גם מצבם הכלכלי.