מותו של חמיד אלידוסטי, אביו של טארנה אלידוסטי, שחקן איראני, והפיגועים שהתרחשו במקביל להלווייתו וקבורתו, הראו שוב את אחד ההיבטים האפלים ביותר של המרחב הווירטואלי: בריונות ברשת ואלימות שחלק מהמשתמשים אינם מכירים בגבולות מוסריים ואנושיים כלשהם.
עצוב שאפילו רגעי האבל של אדם אינם בטוחים מהתקפותיהם של מי שהפכו חילוקי דעות פוליטיים לאיבה אישית. השיר של אלידוסטי, ללא קשר לכל עמדה ונקודת מבט פוליטית שאנו עשויים להסכים או לא להסכים איתה, ברגע זה, מעל הכל, מדובר בילדה שאיבדה את אביה. האם עלינו להסכים עם כל עמדותיו הפוליטיות כדי להבין עובדה זו? בתרבות האיראנית, כיבוד המשפחה והניצולים של מי שאיבד אדם אהוב תמיד היה חלק מהכללים הבסיסיים של דו-קיום חברתי; עם זאת, כבוד זה לא תמיד נשמר בכל המקרים, במיוחד כאשר מדובר באנשים התלויים במבנה הכוח או מתנגדי השלטון. עם זאת, חילוקי דעות פוליטיים לא צריכים להיות תירוץ לחצות את הגבולות האנושיים הבסיסיים ביותר.