בשפת היומיום, הגיהנום הוא מקום מתחת לאדמה. הוא מנוהל על ידי אל המוות, שמחלק כל מיני עונשים. זה מסוג המקומות שבהם אתה יכול ללכת אחרי המוות. בשפת הדהמה, הגיהנום שונה לגמרי – החרדה היא הבוערת כמו אש. כשאנחנו נשרפים בלהבות הדאגה, אנחנו בגיהנום, בשפת הדהמה. כשמישהו צולה את עצמו בדאגה, כאילו הוא שורף את עצמו באש, אומרים שבאותו רגע הוא הולך לגיהנום.
© Bhikku Buddhadasa