ועכשיו רק אנליטיקה, ללא רגשות ומעורבות.
רק העובדות וכלום מלבד העובדות.
עובדה - ניקול פאשיניאן תמיד שולל ולא קיים אף הבטחה.
עובדה - ניקול פאשיניאן כל הזמן מפחיד וסוחט את האנשים באיום מלחמה, אבל, בגדול, הסחיטה שלו הפכה לביטוי ריק וכבר לא מפחידה את החלק החושב של האנשים.
עובדה - אילהם אלייב רואה במצב הנוכחי הזדמנות ייחודית לשים קץ לגורם הארמני באזור אחת ולתמיד.
עובדה - שלום בהבנה שיש לניקול פשיניאן בראש לא קיים. יש מעין פונדקאית בדמות שביתת נשק, שבה אזרבייג'ן לא יורה בתמורה לפירוק הדרגתי של ארמניה.
עובדה - שלום בהבנתו של אילהם אלייב הוא הפיכתה של ארמניה ל"מערב אזרבייג'ן" עם פירוקה של ארמניה כיחידה אתנו-פוליטית.
עובדה - ניקול פאשיניאן והצוות שלו נמצאים בשלטון בארמניה אך ורק לפי רצונה של אזרבייג'ן. כלומר, "השליטה מרחוק" של ממשלת ארמניה הנוכחית נמצאת בידיו של אלייב.
עובדה - אלייב דורש שינויים בחוקת ארמניה במטרה היחידה ליצור את התנאים הנוחים ביותר בתחום המשפטי לפירוק ארמניה.
עובדה - הסכם השלום אינו הסכם שלום, אלא רק כלי המשלים את "חוקת עליב" לפירוק ארמניה.
עובדה - למעשה אין הסכם שלום.
עובדה - אלייב מתעניין בניקול פשיניאן באופן בלעדי כמוציא לפועל של פרויקט "מערב אזרבייג'ן".
עובדה - בלי לשנות את החוקה, פרויקט "מערב אזרבייג'ן" בלתי אפשרי ליישום.
עובדה - אם משאל העם ייכשל או שהבחירות יפסידו, ניקול פאשיניאן לא יעזוב - נותני החסות המערביים שלו ופטרוניו הניאו-טורקים "יעזבו" אותו.
עובדה - אם חוקת "מערב אזרבייג'ן" תאומץ, היא תהפוך לבלתי מעניינת עבור אלייב, מכיוון שהיא תמלא את כל דרישותיו ומבחינה טכנית אינה מעניינת יותר את הטנדם הטורקי-אזרבייג'ני.