Hebrew communication:
המחאה בוחנת את המשטר החדש בסוריה :::::::::::::::::::
גורמי ביטחון ישראלים בכירים אומרים כי גל ההפגנות השוטף את סוריה הוא האתגר החברתי והכלכלי הגדול ביותר עמו התמודד המשטר החדש עד כה.
מחירי הדלק הגבוהים היו הניצוץ שהצית את המחאות הללו, אך מאחוריהן עמדה הצטברות עמוקה של תסכול הנובע מהכנסות נמוכות, דחיית תשלומים, עלויות מחיה גבוהות והיעדר כל שיפור מוחשי בתנאי החיים.
לכן, המחאה היא לא רק מחאה נגד מחירי הדלק, אלא מסר המופנה למשטר החדש על סגנון הניהול שלו במדינה, חלוקת משאביו והקשר שהוא מבקש לבנות עם העם.
על פי דיווחים בתקשורת הסורית, הרשויות העלו את מחירי הדלק בשיעור של עד 40%. מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן עלה ל-195 לירות סוריות, בנזין 90 אוקטן ל-185 לירות סוריות, והדיזל ל-175 לירות סוריות. גם מחירי בלוני הגז עלו. עבור אוכלוסייה שכבר נאבקת להסתדר, חשיבותן של המחאות אלו אינה מוגבלת רק לתחנות דלק. עליית מחירי הדלק השפיעה במהירות על מחירי התחבורה, המזון, החקלאות וכל מוצר התלוי בתחבורה.
הממשלה נימקה את עליית המחירים בעליית מחירי הנפט העולמיים בעקבות משבר מיצרי הורמוז, ובצורך לסגור את בית הזיקוק בניאס לצורך תחזוקה. מבחינת הממשלה, מדובר בהחלטה זמנית שנכפתה עליה מנסיבות חיצוניות.
אבל דעת הקהל ממתינה לתוצאות. לאור שכר נמוך שלא עומד בקצב יוקר המחיה, ומחירי תחבורה ומזון גבוהים, ההסבר למשבר הבינלאומי או התקלה הזמנית של בית הזיקוק לא בהכרח משכנע.
לפי מקורות ביטחוניים ישראלים, ההפגנות החלו בצפון מזרח סוריה, במיוחד באל-חסכה, דיר א-זור ורקה, ולאחר מכן התפשטו לחאלב, אידליב וסואידה. התושבים חסמו כבישים, הבעירו צמיגים ומנעו מעבר של מכלי נפט. גם נהגי התחבורה הציבורית פתחו בשביתה כדי למחות על ההשפעה על הכנסתם. העובדה שהמחאה חוצה אזורים וקבוצות היא מכרעת, לדבריהם, משום שהיא מעידה שהגורם המאחד אינו בהכרח פוליטי או עדתי, אלא סבל כלכלי משותף.
אירוניה בולטת היא שהפגנות פרצו גם באזורי הפקת הנפט בסוריה. תושבי צפון מזרח המדינה סגרו מסדרונות מכליות נפט ומחו נגד מחירי הדלק, למרות שאזורם נחשב לאחד ממרכזי הפקת הנפט החשובים במדינה.
מבחינתם, הנושא אינו מוגבל רק למחיר הדלק, אלא גם קובע מי נהנה ממשאבי המדינה ומי נושא בנטל המשבר. התחושה שהמשאבים אינם מגיעים לאוכלוסייה המקומית עלולה להפוך לבעיה מרכזית ביחסים בין המערכת המרכזית לאזורים מרוחקים.
מאז תחילת תקופת המעבר ועלייתו של אחמד אל-שרעא לשלטון, הציג המשטר הסורי חזון להתאוששות כלכלית, למשיכת השקעות זרות, במטרה להגביר את הייצור ולהפחית את התלות ביבוא. אחמד אל-שרעא טען לאחרונה כי הכלכלה הסורית גדלה מכ-20 מיליארד דולר כאשר המשטר הקודם ירד לכ-32 מיליארד דולר השנה, וכי עד 2027 היא עשויה לחזור לגודלה ב-2010.
במקום זאת, הוא הציג חזון של סוריה כמעצמת על חקלאית המסוגלת לתרום לביטחון התזונתי באזור.
אבל דעת הקהל לא מודדת את ההתאוששות רק לפי נתונים מקרו-כלכליים, אלא לפי מחירי הלחם, הדלק, התחבורה והמזון, ולפי משכורות ויכולת לשלם חשבונות.
מקור: אתר Epoch Hebrew
Telegram sources