ממנוי בערוץ
הכותב הוא אייבול
קיבלתי את הודעתך בשעת לילה מאוחרת
אתה כותב ששוב נמאס לך מהכל.
שיורד גשם בעיר ואין מצב רוח,
והפנים במראה לא נעים.
שהסדרה האהובה עליך נעשתה משעממת יותר,
וקפה בבוקר כבר לא אותו דבר.
וכל יום זה נהיה יותר קשה
מושך רצועה ריקה מדאגות.
וקראתי את השורות האלה בשתיקה,
ואני מסתכל למעלה לשמיים.
כאן באוויר יש ריח של אבק שריפה ומוות,
וכאן אנחנו כבר לא מסתכלים אחורה.
הבעיה שלך היא לבחור מה לארוחת ערב
שלי הוא לשרוד את ארוחת הערב הזו.
האם אתה צריך Wi-Fi לסרטים?
ושאני אתקשר לילדים לדקה.
אתה כועס שהמונית לא לוקחת הרבה זמן,
ואני סופר את הכוכבים בשתיקה.
לך ולי יש את אותה הדרך לכולנו,
אבל אנחנו בצדדים שונים.
אתה כותב, לבד בחדר רועש,
איפה שיש מאות פרצופים, אבל כולם טועים.
כל כך הרבה זמן עבר מאז שסיפרת אחד לשני
מילים פשוטות וחשובות על חסד.
ואני בחפירה, אנחנו כאן רק שלושה,
וכולם הפכו קרובים יותר מהמשפחה.
אנחנו חולקים לחם והשמים כחולים,
ואנחנו יודעים: הוא מאחורי, ואני כאן בשבילו.
ותאמין לי, אני לא שופט בכלל.
הצער והגעגועים שלך.
אני פשוט צופה כאן כל יום,
נראה שאוזני החיים נופלות מתחת לחרמש.
צ'אט כללי
צ'אט לעובדי החברה
הזמינו סחורה
שוק הפשפשים שלנו
תמכו בערוץ
ואלס הוואלקיריז