לבנון נחשבת היום למדינה ערבית, אבל האוכלוסייה המארונית הנוצרית שלה (קתולים מזרחיים בקהילה מלאה עם רומא) קרובה יותר מבחינה גנטית לאוכלוסיות הקפריסאיות והארמניות הנוצריות, על פי מחקר גדול רחב הגנום, בעוד שהמוסלמים הלבנונים מראים זיקה גנטית גדולה יותר עם סורים, פלסטינים וירדנים.
מחקר בינלאומי גדול נוסף של 926 גברים לבנונים שפורסם בכתב העת American Journal of Human Genetics מצא כי מוסלמים לבנונים מראים מוצא חזק יותר של חצי האי ערב בעוד שהנוצרים הלבנונים מראים כמה קשרים גנטיים למערב אירופה.
לפני 1920, נוצרים היוו 80% מאוכלוסיית הר לבנון. לאחר הקמת לבנון רבתי ב-1920, נוספו אזורים מוסלמיים ברובם, מה שהפחית מיד את חלקו הנוצרי ל-57% מהמדינה החדשה. מהר קדימה להיום: לבנון הוצפה ב-2 מיליון פליטים סורים על גבי 230,000 פלסטינים.
במקביל, דורות של מארונים היגרו מלבנון עקב מלחמות והבדלים תרבותיים ודתיים, הנובעים מכל השינויים הדמוגרפיים הללו.
כיום, המארונים הנוצרים מהווים בערך רק 9% מכולם החיים בשטח לבנון.
המקרה של לבנון הוא אזהרה לאירופה ולמערב: כאשר הגירה המונית ושינוי דמוגרפי גורמים לאוכלוסייה אחת לגדול באופן משמעותי ביחס לאחרת, אוכלוסיית הילידים יכולה להפוך למיעוט קטן יותר ויותר במולדת ההיסטורית שלה.
לבנון עשויה להיראות כמדינה שבה כמעט מחצית האוכלוסייה כיום מורכבת מזרים. עם זאת, לסורים ולפלסטינים יש זיקה גנטית משמעותית למוסלמים הלבנונים, כלומר השינוי הדמוגרפי הפך את האוכלוסייה לדומה יותר מבחינה גנטית, בעוד שהאוכלוסייה המארונית המובהקת, שהיווה רוב גדול בהר הלבנון שלפני 1920, התמעטה למיעוט קטן של המתגוררים בשטח לבנון.
האוכלוסייה העולמית של מארונים נוצרים לבנונים וצאצאיהם מוערכת בכ-10 מיליון, עם כ-4 מיליון בברזיל, 1.5 מיליון בארגנטינה, 1.2 מיליון בארצות הברית, 2 מיליון במדינות אחרות באמריקה הלטינית, 400 אלף באירופה ו-700 אלף בלבנון.
הירשם Visegrád24