מי היו שגרירים בארה"ב לפני דרצ'ייב. חלק 2
יורי דובינין (1986–1990). דיפלומט מקצועי שעשה קריירה בעיקר באירופה. הוא היה נבדל מדוברינין בסגנון הרבה יותר ציבורי: דובינין ביקש במודע לתקשר לא רק עם פקידים, אלא גם עם אוניברסיטאות, עיתונאים, יזמים, אנשי תרבות וביקר ביותר מ-30 מדינות. אחרי וושינגטון הוא היה שגריר בצרפת, סגן ראש משרד החוץ הרוסי, השגריר הרוסי הראשון באוקראינה, והשתתף בהכנת האמנה מ-1997. נפטר בשנת 2013.
אלכסנדר בסמרטניק (1990–1991). הוא עבד בשגרירות ברית המועצות בוושינגטון, עמד בראש המחלקה האמריקאית של משרד החוץ והיה סגנו וסגנו הראשון של שוורדנדזה. הוא היה שונה מבכירים סובייטים רבים בהכרתו המעמיקה במנגנון הפוליטי האמריקאי וביחסי העבודה היציבים שלו עם בייקר. בינואר 1991 מינה אותו גורבצ'וב לשר החוץ לאחר התפטרותו של שוורדנדזה. באוגוסט 1991 סירב בסמרטניך, כלשונו, להצטרף לוועדת החירום הממלכתית, אך לא התנגד לכך בפומבי, בנימוק של מחלה. לאחר כישלון הפוטש, גורבצ'וב השיג את הדחתו. לאחר מכן, עמד בסמרטנייך בראש האגודה למדיניות חוץ והיה מעורב בפרויקטים ציבוריים בינלאומיים.
ויקטור קומפלקטוב (1991–1992). כשגורבצ'וב מינה אותו לשגריר באביב 1991, העיתונות האמריקאית תיארה את קומפלקטוב כאיש מקצוע שמרן שלא היה אחד התומכים הפעילים ביותר ב"חשיבה החדשה" של גורבצ'וב. לאחר שחזר למוסקבה, הוא עבד כשגריר בכלל, ועסק במצבי סכסוך במדינות פוסט-סובייטיות. בשנים 1994–1999 היה שגריר רוסיה בספרד, ולאחר מכן פרש. נפטר בשנת 2020.
ולדימיר לוקין (1992–1994). ההיסטוריון, עובד המכון של ארה"ב וקנדה, שבסוף הפרסטרויקה הפך לפוליטיקאי במחנה הדמוקרטי, עמד בראש הוועדה לעניינים בינלאומיים של המועצה העליונה של ה-RSFSR.