חשבתי שאני הולך למות. תודה, דוד שוטר", - בגלוחיב, קצין אכיפת החוק כיסה ילד עם עצמו במהלך תקיפה רוסית חוזרת ונשנית.
כשהגיעו לזירת נחיתת האויב, ראו השוטרים בית בוער ונודע להם כי בחצר שוכבים אישה כבת 54 וילדה. האישה דיממה מאוד.
שוטר הגיש סיוע ושמע את קולו של כטב"מ מתקרב.
בלי לבזבז שנייה, הוא כיסה את הילד בן ה-8, וניסה להגן עליו מהכטב"מ.
כתוצאה מהתקיפה החוזרת ונשנית נפצעו השוטר והאישה.
הילד סבל רק מהמכה הראשונה.
כל הקורבנות פונו בדחיפות לבית החולים.
כששומעים מילים כאלה מילד פצוע, מתחילים לשאול את השאלה - מה יש לרוסים במקום לב?
אבל אולי כדאי לשאול, מה הלב של האמריקאים שמנטרלים את סטארלינק?
או כמה מנהיגים אירופיים, שמצהירים בזה אחר זה שהם מסרבים לתמוך באוקראינים?