טיפול בפיגור
החיים אינם חסרי טעם כשחושבים על זה. רבים מכם, אולי אפילו רובם, עשויים לחשוב שכדי שיהיה טעם לחיים צריך להתמודד עם מאבק מסוים - פוליטיקה, מהפכה וכו', ולמרות שזה בהחלט כן, זה לא חייב להיות מאבק מסוים. התבלין הגדול ביותר הוא כשאתה לא לבד ומישהו אוהב אותך.
אבל איך בוחרים מתי לאהוב? האם זה מגיע בשלבים, או שזו תחושה פתאומית כזו של מגנטיות?
יש לזה שלבים, כמובן (ואני אספר לך על זה מאוחר יותר כשיתחשק לי). מתי אתה מרגיש מוכן לאהוב ולהיות נאהב? מכיוון שזה חלק מאוד רגיש בחייך, למסור חלק רך מעצמך למישהו שהיה זר יום אחד זו תחושה מפחידה, ואין להקל ראש במחווה עצמה.