האצת AI וקווי שבר נסתרים במערכת האקולוגית הדיגיטלית
מהרדד בזרפאש:
🔹העולם נכנס לעידן AI מהיר. לצד הרחבת תשתיות המחשוב, עידן זה הרחיב שני פערים מבניים: הפער בין ארגונים גדולים לעסקים קטנים ובינוניים באימוץ בינה מלאכותית, והפער הדיגיטלי בין דורות צעירים למבוגרים. מגבלות אנרגיה על מרכזי נתונים ואתגרים גיאופוליטיים סביב תשתית תקשורת מסבכים עוד יותר את השינוי הזה.
פער דיגיטלי תאגידי
🔹מחקרים מצביעים על כך ש-52.1% מהחברות הגדולות משתמשות בבינה מלאכותית, בעוד שנתון זה עומד על 20.3% בלבד בכל העסקים. עד 2030, אימוץ בינה מלאכותית צפוי לעלות על 81% בקרב חברות גדולות, אך הממוצע הכולל בכל העסקים צפוי להישאר סביב 44%. בנוסף, רק 12. 2% מהחברות שילבו בהצלחה מחשוב ענן, ניתוח ביג דאטה ובינה מלאכותית בו זמנית - מגמה המגבירה את הסיכון לריכוז פרודוקטיביות ולהעמקת אי השוויון הכלכלי.
פער דיגיטלי דורי
🔹בעוד ש-68.3% מהצעירים בגילאי 16-24 משתמשים בבינה מלאכותית, שיעור זה יורד ל-14.2% בלבד בקרב אנשים בגילאי 55-74. מחקרים מראים גם ששימוש מתון במשחקי וידאו יכול לשפר את הביצועים האקדמיים, אך מעבר לשלוש שעות ביום מתאם עם ירידה בתוצאות אקדמיות וסיכונים חברתיים וסייבר מוגברים. בקרב מבוגרים, מחסומים קוגניטיביים, חוסר רלוונטיות נתפס וחששות מהשלכות טכנולוגיות מחמירים עוד יותר את הפער הדיגיטלי.
המלצות ומסקנות מדיניות 🔹ממשל חכם של הטרנספורמציה הזו מחייב התייחסות לתשתית המחשוב כנכס אסטרטגי לאומי, פיתוח מרכזי נתונים ירוקים, העצמת עסקים קטנים, הקלה על גישה לטכנולוגיה וקידום אוריינות דיגיטלית. בנוסף, יש לתעדף שמירה על ילדים, עיצוב פלטפורמות מאובטחות והבטחת מבוגרים לשמור על גישה לשירותים פיזיים ודיגיטליים כאחד.
🔹טרנספורמציה דיגיטלית תוביל לשגשוג ולפרודוקטיביות בר-קיימא רק כאשר חדשנות טכנולוגית תזווג עם הכלה חברתית, חלוקה צודקת ושמירה על הבריאות הקוגניטיבית האנושית.
tasnimnews.ir/3746988