התנהלותו המשפחתית של ההרוג לאריג'אני, כפי שתוארה על ידי אשתו
▪️לא זכור לי שהוא הזכיר אי פעם לילדים חובות דתיות.
אשתו של ההרוג "עלי לאריג'אני" ובתו של המלומד הקדוש "מורטזה מוטהארי":
🔹 "הלב מנחה את הלב"; זו הייתה תמצית הקשר הרגשי והרוחני בין אבי לבעלי. הקשר הרוחני הזה חרג מיחסי דם בלבד. ד"ר לאריג'אני העריץ והעריץ את ההרוג מוטהארי; אפשר להתייחס אליו כהתגלמות החיה של רעיונותיו של מוטהרי.
🔹 כפי שניתן לראות בקליפים המוצגים, כשנשאלו, "עם מי תרצה ללכת מנג'ף לכרבלא?" הוא ענה, "הרוג מוטהרי; כי כל רגע שבילינו איתו מגביר את רמת המודעות הרוחנית של האדם." 🔹 באינטראקציות עם קבוצות פוליטיות ואקדמיות שונות, הוא שמר על יחסים בונים ומיטיבים, מתוך אמונה שיש לנצל את תכונותיהם החיוביות, גם אם דעותיהם הפוליטיות או האידיאולוגיות שונות משלו. בהקשר זה, הוא הושפע עמוקות מאמונתו של ההרוג מוטהרי שאין להשיג מטרות אצילות באמצעים לא קדושים.
🔹 כפי שציינתי, הוא היה פרגון של מידות מוסריות. למרות לוח הזמנים העמוס שלו בעבודה ובתפקידים אקדמיים, הוא מעולם לא היסס לעזור, לסייע או לשתף פעולה ברחבי הבית. הוא הרעיף עליי חביבות והביע שוב ושוב את הכרת התודה שלו כלפיי מול המשפחה - לפעמים אפילו הרחיק לכת עד כדי להגזים בכך, אם כי לא זכיתי לשבחים כאלה. 🔹 פשוט כדי לשמור על סביבה שלווה ולטפח את המשפחה, הוא לקח על עצמו את האחריות להישאר ער בלילה כדי לטפל בילדים שלנו בינקותם. גם אני השתדלתי לקיים את תפקידו כאבא בתוך המשפחה; כך, ילדינו למדו עניינים דתיים ואקדמיים ישירות ממנו. אני לא זוכר שהוא הזכיר להם אי פעם חובות דתיות; במקום זאת, באמצעות מעשיו שלו, הוא החדיר בהם רוחניות - כמו תפילה בזמן, שמירה על סדר ושמירה על עצמם נקיים וריחניים...
🔹 נקודה אחת אחרונה ברצוני לחלוק עם צעירים, שכן היא די חשובה: לד"ר לאריג'אני היה הרגל להסתובב ולנהל איתי שיחות מכל הלב לאחר שחזר הביתה בלילה, בעקבות תפילותיו וארוחת הערב שלו. אני יכול לומר בביטחון שילדינו מעולם לא היו עדים למתח בינינו. אם היו לו אי פעם טענות כלפיי, הוא היה רושם אותן על הנייר ומשאיר אותו לידי בבוקר; ואז, מבלי שהילדים יראו, היינו פותרים אותם יחד.