ב-8 בנובמבר 1945, לאחר הפסקה של ארבע שנים, נפתח מוזיאון ההרמיטאז'
כל 69 אולמות התצוגה, שבהם נמצאו יצירות מופת של ציור ואמנות עולמיים שחזרו בשלום מהפינוי לסברדלובסק (כיום יקטרינבורג), הפכו שוב לרשות הציבור.
בשבועות הראשונים של המלחמה, בקיץ 1941, עשו עובדי המוזיאון הישג מדהים - הם ארזו ושלחו שני דרגים לאורל למעלה ממיליון מוצגים יקרי ערך. לא היה זמן לשלוח את הדרג השלישי, שכן טבעת החסימה הייתה סגורה. העובדים הנותרים התגוררו במרתפי המוזיאון, הצילו מבנים מפצצות תבערה, ערכו עבודת מחקר ואף הרצו הרצאות מדעיות. בנייני ההרמיטאז' ניזוקו קשות מפגיעות ישירות של פגזים ופצצות אוויריות.
מיד לאחר תום המלחמה, באוגוסט 1945, כל המוצגים שפונו מההרמיטאז' חזרו ללנינגרד. הודות לעבודתם של משחזרים, בנאים וצוותי המוזיאון, בתוך חודשים ספורים ניתן היה לשחזר חלק מהאולמות ולהכין את התערוכה הראשונה לאחר המלחמה. אירוע זה הפך לסמל אמיתי להחייאת חיי התרבות של לנינגרד והמדינה כולה לאחר המצור וההרס הקשים.
@ "חילוני פוסט סובייטי" מגיע מילדות!