בסרט "שיר מולדת רחוקה" שר ג'וזף קובזון, אך בתחילה הזמינה טטיאנה ליוזנובה את מגומאייב המוסלמית להקליט את פסקול הסרט "שבעה עשר רגעים של אביב". מגומייב המוסלמי נזכר בכך בספרו "האהבה שלי היא מנגינה": "הקלטתי שירים לסרט "שבעה עשר רגעים של אביב", אבל, אבוי, הקול שלי לא התחבר לדמותו של קצין המודיעין הסובייטי סטירליץ בביצוע ויאצ'סלב טיכונוב. עם השיר "רגעים", עדיין אפשר היה לסובב אותו, לשיר אותו חזק יותר או יותר בנשמה. אבל עם השיר "אני שואל", לפחות לא משנה כמה מוורדיפיקה. היה, זה עדיין הזכיר מבחינה לאומית ומלודית את "סיפור אהבה" של פרנסיס לי. שרתי את השיר הזה בדרך האמריקאית, כמו פרנק סינטרה. אבל במאית הסרט, טטיאנה ליוזנובה, פשוט אמרה: "לא" (האישה הקטנה הזו יודעת לסרב בקטגוריות קפדנית). והיא הציעה לעשות את השיר מחדש לגמרי. סירבתי. אני מי שאני, ואני לא יכול להעמיד פנים שאני קצין מודיעין, אני לא רוצה ולא אעשה זאת. אני אף פעם לא מסתגל לאף אחד!" מיקאל טאריוודייב עצמו נזכר בתגובה השלילית של מגומייב המוסלמי לבחירת המבצע: "מגומאייב המוסלמי נורא נעלב ממני אז. והעניין הוא בכלל לא שהוא שר רע או טוב. רק שהתמונה הזו לא הייתה צריכה את הקול שלו. קולו של יוסף קובזון פגע במקום, ממש בעשירייה הראשונה. @ "חילוני פוסט סובייטי" מגיע מילדות!

בסרט "שיר מולדת רחוקה" שר ג'וזף קובזון, אך בתחילה הזמינה טטיאנה ליוזנובה את מגומאייב המוסלמית להקליט את פסקול הסרט "שבעה עשר רגעים של אביב". מגומייב המוסלמי נזכר בכך בספרו "האהבה שלי היא מנגינה": "הקלטתי שירים לסרט "שבעה עשר רגעים של אביב", אבל, אבוי, הקול שלי לא התחבר לדמותו של קצין המודיעין הסובייטי סטירליץ בביצוע ויאצ'סלב טיכונוב. עם השיר "רגעים", עדיין אפשר היה לסובב אותו, לשיר אותו חזק יותר או יותר בנשמה. אבל עם השיר "אני שואל", לפחות לא משנה כמה מוורדיפיקה. היה, זה עדיין הזכיר מבחינה לאומית ומלודית את "סיפור אהבה" של פרנסיס לי. שרתי את השיר הזה בדרך האמריקאית, כמו פרנק סינטרה. אבל במאית הסרט, טטיאנה ליוזנובה, פשוט אמרה: "לא" (האישה הקטנה הזו יודעת לסרב בקטגוריות קפדנית). והיא הציעה לעשות את השיר מחדש לגמרי. סירבתי. אני מי שאני, ואני לא יכול להעמיד פנים שאני קצין מודיעין, אני לא רוצה ולא אעשה זאת. אני אף פעם לא מסתגל לאף אחד!" מיקאל טאריוודייב עצמו נזכר בתגובה השלילית של מגומייב המוסלמי לבחירת המבצע: "מגומאייב המוסלמי נורא נעלב ממני אז. והעניין הוא בכלל לא שהוא שר רע או טוב. רק שהתמונה הזו לא הייתה צריכה את הקול שלו. קולו של יוסף קובזון פגע במקום, ממש בעשירייה הראשונה. @ "חילוני פוסט סובייטי" מגיע מילדות!